לקבל את המירב

לבטח או לא לבטח?  זוהי דוגמא להחלטה כלכלית בתנאים של אי וודאות. בתנאים מסויימים החלטה אחת תהיה משתלמת ובתנאים אחרים החלטה אחרת. היות ולאף אחד אין כדור בדולח לא ניתן לדעת בוודאות מה תהיה ההחלטה הנכונה.  ניתן רק לחשב מה ההחלטה שתניב בהסתברות גבוהה יותר תוצאה עדיפה. פוסט זה עוסק בהבטים הפסיכולוגים בהחלטות כלכליות מסוג זה והוא יציג פערים בין החלטה כפי שמתחייבת מהמודל הרציונלי לקבלת החלטות כלכליות לבין ההחלטות שמתקבלות בפועל.

באופן כללי ניתן להציג את הבעיה האם לרכוש או לא לרכוש ביטוח בצורה הבאה:

עליך לבחור בין אחת משתי האפשרויות

א.     הפסד בטוח של X שקלים  (כאשר X שווה עלות הביטוח)

ב.      הפסד של Y שקלים (כאשר Y גדול מ- X) בהסתברות p  ו- 0 בהסתברות 1-p

מצב א מתאר מצב בו אנו קונים ביטוח ו- X היא עלות הפרמיה. מצב ב מתאר את החיים ללא ביטוח: ישנו מאורע בעל השלכות כלכליות שליליות שההסתברות שיתרחש קטנה. מודל של רציונליות בהחלטות כלכליות מחייב בחירה באפשרות שהיא בעלת התוחלת הגבוהה  ביותר.  כלומר אם X  (תוחלת האפשרות הראשונה) גבוה מ- Y*p (התוחלת של האפשרות השניה) תיבחר האפשרות הראשונה וההפך. ההפרש בין התוחלות של שני המצבים, עם ביטוח ובלי ביטוח, יהווה את תוחלת הרווח בגין רכישת הביטוח. כלומר זהו הרווח הממוצע שעשו המבוטחים מרכישת הפוליסה. כאן יבא כלל ברזל: בביטוח לעולם תוחלת הרווח תהיה שלילית. תוחלת זו מהווה את הרווח של חברת הביטוח.

כהנמן וטברסקי, חוקרים ישראלים מפורסמים, שזכו בפרס נובל לכלכלה על מחקרם על בנוגע להשפעות פסיכולוגיות על החלטות כלכליות, חקרו החלטות כלכליות בתנאי אי וודאות ומצאו שפעמים רבות ההחלטות מפירות את העקרונות של רציונליות. בין היתר הם חקרו בעיות מהסוג הנידון כאן ומצאו שבדרך כלל אנשים הם אוהבי סיכון כשמדובר בהפסדים (ושונאי סיכון בנוגע לרווחים) ורובם יבחרו באופציה השניה. לממצאים אלו יש חריג, במקרים שההסתברות להפסד באופציה השניה היא מאד קטנה. במקרה זה אנשים יתנו להסתברות של המאורע השלילי משקל יתר ותהיה עדיפות לאפשרות הראשונה:

לדוגמא כהנמן וטברסקי הציגו לנבדקים את הבעיה הבאה:

מה תעדיף

א.     הפסד של 6 שקלים

ב.      הפסד של 5000 שקלים בהסתברות של 0.001

התוחלת במקרה הראשון (הפסד של  6 שקלים)  נמוכה יותר מאשר במקרה השני ( הפסד של 5  שקלים) אך 83% מהנבדקים בחרו באפשרות הראשונה. זה בדיוק המצב שקורה כשאנחנו רוכשים ביטוח: אנו משלמים סכום כסף כדי להגן על עצמנו מפני הוצאה גדולה שהסיכוי שהיא תתממש קטן. חברות הביטוח מנצלות תופעה זו והן למעשה נבנות עליה תוך העצמת האפקט על ידי הדגשת אי הנעימות שבאבדן שעלול לקרות ללא ביטוח.

אינני באה להגיד שאין צורך בביטוח או שרכישת ביטוח אינה רציונלית.  למעשה הרעיון המקורי בביטוח היה לתת כיסוי מפני קטסטרופות. ארועים שאמנם ההסתברות להם נמוכה אבל אם יקרו הם ימוטטו את המשפחה מבחינה כלכלית. לכן נהגה הרעיון, היפה עקרונית, של חלוקת הסיכון.  בצורה כזו העלות של הנזקים שיקרו למיעוט מהמבוטחים תכוסה על ידי התשלום שנגבה מכלל המבוטחים  ואף אחד לא יתמוטט כלכלית. דוגמא טובה לכך היא ביטוח רפואי:  אמנם בממוצע רוב הסיכויים שזה לא ישתלם לך אבל אם תצטרך ניתוח יקר בחו"ל או תרופות במליוני שקלים לא יעזור לך שסטטיסטית הסיכוי לכך היה קטן. עבורך זו המציאות ואם אתה לא מבוטח אתה בצרה. מקרים דומים הם ביטוח סיעודי או ביטוח אבדן כשר.  מקרים אלו עלולים להביא את המשפחה לקריסה כלכלית ולעוני גדול.

אבל חברות הביטוח שראו כי טוב לא הסתפקו בביטוחים מהסוג שתארתי והחלו להציע ביטוח לכל דבר: אבדן או גניבה של מוצר לא יקר,  ביטוח נגד קילקולים של מוצרים שאינם יקרים מידי. כאן מדובר בביטוח כנגד משהו שגם אם יקרה ספק אם יש בו כדי למוטט את המשפחה כלכלית. למשל בביטוח לטלפון הסלולרי.  במקרה זה אם יקרה הדבר שכנגדו מבטחים לא תיגרם קטסטרופה,  סתם אי נעימות וחשוב לזכור שתוחלת הרווח היא שלילית ולכן רכישת הביטוח תהיה לא משתלמת לרוב האנשים.  במיוחד לכאלו שנוטים לשמור על המכשיר שלהם בצמר גפן.

הכלל שאני שמה לעצמי בנוגע לביטוח הוא כזה:  האם אני יכולה לעמוד בהוצאה שתגרם אם יתרחש המקרה שכנגדו אני מבטחת בלי שהמצב הכלכלי של משפחתי יפגע בצורה מהותית.   אם התשובה היא לא אני רוכשת ביטוח.  אם התשובה היא כן: אני אוותר על הביטוח ובמקומו אעדיף לחסוך את עלות הפרמיה בחסכון נושא תשואות והוא יהיה הביטוח שלי.

אם עושים זאת למספר גדול מספיק של מוצרים אפשר להקים קרן ביטוח של ממש:  הסכום שנחסך ממוצרים שלא נעשה שימוש בסכום שהופרש לקרן עבורם ישמש לכיסוי הוצאות בגין מוצרים שכן יקרה איתם "מיקרה ביטוחי".  העלות הכוללת של קרן ביטוחית כזו תהיה נמוכה מהעלות של כל הפרמיות יחד.   חברות הליסינג עושות את זה.  יש להן צי מספיק גדול של רכבים.  במקום לבטח אותן הן מפרישות סכום עבור כל רכב לקרן ביטוח עצמית שממנה ישולם הכיסוי עבור רכבים שיפגעו (יגנבו, יעשו תאונות וכו').  אם זה טוב לחברות הליסיניג כנראה שזה טוב גם לנו (עבור כל המוצרים הזולים שלנו) .