לקבל את המירב

כמה פעמים התפתתם לקנות מוצר רק בגלל שהוא עכשיו במבצע, או שהוא הוצג בצורה מפתה בחנות, או בפרסומת.  או סתם בגלל שעיניכם צדה אותו ופתאום נורא התחשק לכם  או שהמוכר פיתה אתכם לקנות.  ולימים גילתם שביצעתם עוד קניה מיותרת של מוצר שישב בארון ללא שימוש. המשותף לכל הקניות האלו הוא שכולן נעשו בספונטניות.  ללא תכנון מראש. כולנו היינו רוצים לדעת מראש איזה קניה תוכיח את עצמה ואיזה מוצר שקנינו עלול לשבת בארון ללא שימוש.  היום נתקלתי בפוסט בנושא בבלוג של אילן בר. בפוסט מציע אילן 3 שאלות זהב שיעזרו לנו להימנע מרכישת מוצרים מיותרים.   הראשונה שבהן מדברת בדיוק על נושא הספונטניות

האם רציתי את הדבר גם לפני שראיתי אותו בחנות  או לפני שראיתי את הפרסום על המבצע המדהים?

שאלה כל כך פשוטה וכל כך מובנת מאליה שמפתיע לגלות כמה פעמים אנחנו שוכחים להציג אותה לעצמנו.   רשימת הקניות שאני עשיתי כאשר התשובה לשאלה הזו שלילית והתחרטתי עליהן ארוכה מכדי לפרט.  היקרה ביותר הייתה שואב אבק קירבי שעד היום אני טוענת שלקיתי באי שפיות זמנית ברגע שרכשתי אותו. יום אחד התקשרו להציע לי לראות הדגמה של הפעולה של הקירבי כולל שטיפה חינם של השטיח.   כמובן  שהתחשק לי מאד שטיח שטוף ונקי אבל לא הייתה לי שום כוונה לרכוש את המוצר ולא רציתי לטרטר לחינם את המוכרת.  אז הודעתי באסרטיביות ובנחרצות שאני לא אקנה וחבל על המאמץ של אותה מוכרת.  מתאמת הפגישות התעקשה והצליחה לשכנע אותי. כשהגיעה המוכרת משפט ראשון שאמרתי לה היה:  "תדעי שאני לא קונה ואמרתי את זה מראש למתאמת" .   המוכרת נראתה די מאוכזבת. כנראה שהייתי די משכנעת.  היא אפילו כעסה על מתאמת הפגישות ששלחה אותה אלי מרוב שזה נראה היה לה אבוד.  אבל היא לא ויתרה, אחרי שהיא עשתה את כל המאמצים להגיע אלי מה כבר יעלה לה לנסות. אז היא הדגימה לי את היכולות של המכשיר, הסבירה לי על מעלותיו הרבות ובעיקר הראתה לי שכבה די דוחה של חומר רירי משהו שנשאב מהמזרון מלווה בהסברים "מדעיים" והפחדות על נזקי קרדית האבק הנוראית. וכמובן שהקירבי הוא המוצר היחיד שמסוגל לשאוב אותה ואת עקבותיה. מזועזעת ממה שרואות עיניי השתכנעתי לרכוש את המכשיר.

לימים מתברר שהמכשיר אומנם שואב מעולה, למי שהשמיעה שלו נראית לו קצת מיותרת (הוא מרעיש בטירוף, בעלי היה מקפיד לשים אטמי אוזניים איכותיים בזמן השימוש בו) ומוכן לבלות זמן רב בחיבור וניתוק האביזרים השונים שכל החלפה ביניהם היא פרוייקט של מספר דקות.  בהתחלה עוד הקפדתי באדיקות להשתמש בו כל שבוע כדי להצדיק בפני עצמי את ההוצאה הענקית בעודי משכנעת את עצמי שהנה רכשתי מוצר מעולה שאין דומה לו בין כל השואבים שניתן לרכוש בחנות ועולים עשירית מחיר.  לאט לאט השפעת ההוצאה הענקית שכחה והתחלתי לעשות הנחות.   יותר ויותר הרגשתי שההתעסקות עם המכשיר הכבד ותהליך הרכבת והחלפת החלפים שלו בצירוף לרעש האיום והנורא שהוא עושה לא שווים את הטרחה.   אט אט חזרתי להשתמש בשואב אבק שהיה לי טרום הקירבי, 1400 שקלים היה מחירו והוא ישן בכ- 5 שנים ממנו.  עד שהקרבי הפך לעוד מוצר ששוכב לו במזווה ללא שימוש ורק בגלל שכואב הלב לזרוק מוצר שפעם שילמתי עליו כל כך הרבה הוא עדיין שם.  היום אני מסתכלת בקנאה על שואבי האבק הציקלוניים החדישים סטייל דייסון ולא מרשה לעצמי לקנות אותם.  הרי יש לי כבר אחד שעלה פי כמה מהם ועדיין עובד טוב, טוב נו תיאורטית עובד טוב לא זוכרת מתי בפעם האחרונה בדקתי את זה.  זו הייתה החלטה ספונטנית והיא עלתה לי כמעט עשרת אלפים שקלים. אין ספק שזה אחד השיעורים היקרים יותר שלמדתי בחיים.  אבל אני יחסית עוד מקרה קל: כי אני הייתי עובדת הייטק צעירה שהשתכרה יפה ולא הייתה לי בעיה גדולה להוציא את הסכום מהחשבון.  יש קונים שבקושי מסיימים את החודש והמוכרת, כפי שסיפרה לי בגאווה גדולה, שיכנעה אותם שהם פשוט מוכרחים את המכשיר הזה.  בלעדיו החיים שלהם אינם חיים. עבורם ההשלכות קשות הרבה יותר.  אז לא כל הדוגמאות קיצוניות כמו הדוגמא שהבאתי כאן.  אבל אם נקח את כל הקניות הספונטניות הקטנות ונאסוף אותן יחד נקבל לרוב סכומי כסף די מכובדים.

פעמים רבות יהיו אלו קניות שיסתתרו במסווה של קניה משתלמת. כך קורה עם המבצעים למינהם. בעלי הוא מאלו שבאופן תמידי מחפשים את המבצעים.  בכל פעם שאנחנו עוברים ליד חנות של אייס או הום סנטר או אופיס דיפו הוא חייב לבדוק מה במבצע היום. לפעמים הוא ירכוש איזה כלי עבודה או פריט זה או אחר שהיה שם והוזל ב- 100 שקלים.  אין ספור פעמים הסברתי לו שאם הוא הוציא 100 שקלים על מוצר שאין לו צורך אמיתי בו אז לא משנה אם הוא עולה גם 200 או 500 שקלים. אלו 100 שקלים יותר מידי.  בעלי מיד  שולף את תשובת המחץ:  אבל פעם אני אצטרך את זה ואז זה יהיה יקר.  המזווה שלנו מלא בכלים שרק מחכים לפעם הזאת שאולי יצטרכו אותם.  בינתיים הכסף שהם עלו ירד מהחשבון, האחריות עברה והמחיר של אותו מוצר פעמים רבות מוזל בצורה משמעותית עד שהצורך בו מתעורר.  שלא לדבר על המקום המיותר שהם תופסים במזווה. לאחרונה גילה את האתר Deal extreme. שם ניתן למצא שלל מוצרים זולים בעשרות אחוזים מהעלות שלהם בארץ, והמשלוח לארץ הוא חינם.  "תראי כמה אני חוסך" הוא קורן אלי כולו מאושר.  שוכח בנוחות שעד שלא חיפש מה התחדש באתר לא היה מודע בכלל לחוסר שלהם בחיים שלו. כמובן שאין כיף גדול מלמצוא את המוצר שאתה רוצה במחיר מבצע ובזול.  קניית מוצרים במבצעים יכולה להיות צעד חיובי לכלכלת המשפחה כל עוד לא שוכחים את שאלת הזהב של אילן בר: האם רציתי את הדבר גם לפני שראיתי אותו בחנות ?   אם התשובה חיובית הרווחת מוצר שאתה צריך במחיר מצוין.   אבל אם התשובה שלילית, כנראה שהמבצע הזה יעלה לך מאד ביוקר.

את שתי שאלות הזהב האחרות תצטרכו לקרא בפוסט של אילן בר.  מומלץ בחום.

נהניתם ? הירשמו לעידכוני RSS !

הרשמה לעדכונים באי-מייל