לקבל את המירב

לפני כשבועיים הקדשתי פוסט מיוחד לנושא המסלקה הפנסיונית אותה מנסה האוצר להעביר בחוק ההסדרים.  הפוסט כלל ביקורת נוקבת על הכללת המסלקה במסדרת חוק ההסדרים באופן חסר אחריות ומבלי שנבחנו כל ההשלכות לרבות ההשלכות על דמי הניהול והחיסכון של כולנו ופרצות אפשריות בפרטיות.  פוסט זה הינו עדכון בנוגע להתקדמות במה שקשור לתהליך החקיקה בנושא המסלקה.

לאחרונה הצטרפתי לפורום החוסכים לפנסיה , התארגנות של אנשי היי טק למען ציבור החוסכים בהנהגת רועי מימרן. הפורום נרתם לנושא ופועל למיצוי אפשרויות אלטרנטיביות למסלקה שיהיו פחות יקרות ופחות חשופות לפרצות בפרטיות. ב- 7 לחודש השתתפנו, רועי ואני, בדיון בנושא בועדת העבודה והרווחה . במהלך הדיון הציג רועי את עמדתנו הרשמית והצענו מספר אלטרנטיבות למסלקה. הטענה המרכזית שהעלנו במסגרת הדיון הינה שמקומה של המסלקה אינו בחוק ההסדרים.  לשמחתנו נוכחנו שלעמדתנו זו יש תמיכה כמעט מקיר לקיר ולמעשה הגורם היחיד שהביע תמיכה בהשארת הדיון במסלקה במסגרת חוק ההסדרים הינם נציגי אגף שוק ההון במשרד האוצר.  כך למשל רמי דיין מהתאחדות חברות הביטוח חיזוק את דברנו ואמר כי " יש הרבה סוגיות שלא הוסדרו ולא צריך לנהוג בחיפזון" לדבריו "מקדמי להעביר את המסלקה במתכונתה הנוכחית במסגרת חוק ההסדרים לפני שמבינים את המשמעיות."  דיין הבהיר כי " המסלקה יכולה להשפיע על השוק בצורה רעה" וקרא "להמשיך בצורה שקולה."  לכך הצטרף רונן נגר מאמון הציבור שאמר כי  "המסגרת של חוק ההסדרים לא מתאימה לנושא לאור הנזקים הבלתי הפיכים".

אתמול התבשרנו שעמדתנו התקבלה והמסלקה תופרד מחוק ההסדרים.  מיותר לציין שאנחנו מברכים על כך אך נותרה עוד עבודה רבה לפנינו.

כאן תוכלו למצוא את המסמך שהוגש לחברי הועדה ומסכם את עמדת פורום החוסכים לפנסיה. בעקבות המסמך קיבלנו תגובות תמיכה מחברת הכנסת שלי יחימוביץ ומהיועץ המשפטי של משרד התמ"ת עו"ד מיכאל אטלן.

נושאים נוספים אותם העלנו במסגרת הישיבה

עלות המסלקה

אחד הנושאים המטרידים ביותר בנושא המסלקה הינו נושא העלות שלה.  בישיבה ציינו כי העלויות לא ברורות אך מה שברור הוא כי הן יתגלגלו על ציבור החוסכים. לכן לדעתנו יהיה זה חסר אחריות להמשיך בתהליך מבלי שההשלכות על החיסכון של כולנו התבררו.  בנושא זה זכינו לתמיכה ממרבית המשתתפים. כך למשל אמר רמי דיין מהתאחדות חברות הביטוח כי "העלות תתגלגל על הצביר וצריך להבין את המשמעויות. כמה תעלה המסלקה?" על כך ענתה  הילה בן חיים סגנית לממונה כי : "הקמת המסלקה צפויה לעלות כ- 50 מליון שקלים"  חיים כץ, יו"ר הועדה אמר מנגד כי הוא מעריך שהעלות תהיה לפחות מליון שקלים והעביר ביקורת חריפה על אגף שוק ההון "להערכתי אין לכם את הידע והניסיון להעריך את העלות" אמר כץ ושאל " האם אתם מוכנים לשלם את ההפרש מ- 50 מליון שקלים?"  עוד אמר כץ כי

"כדאי לידע שהצרכנים ישלמו".   בן חיים הוסיפה כי " היום כדי לקבל את המידע יש לפנות לגורמים רבים ולכן הקמת המסלקה למעשה תחסוך עלויות".  כמו כן הוסיפה בן חיים כי " יש סעיף שקובע את המקסימום שניתן לגבות" על כך שאל כץ "ואם זה לא יספיק?"  השאלה נשארה כמובן ללא מענה.

פוטנציאל הפגיעה בפרטיות

פורום החוסכים לפנסיה העלה חשש כבד לפגיעה בפרטיות עקב הקמת המסלקה כגוף פרטי זאת לאור העובדה שהמאגר יכיל מידע רגיש מבלי לתת את הדעת לסוגיות אבטחת מידע והדרכים למנוע אפשרות שהוא ינוצל לרעה.  לחשש זה היום שותפים מספר משתתפים בישיבה. רשם המאגרים משרד המשפטים אמר בישיבה כי "המסלקה מחייבת ניתוח מעמיק לאור פוטנציאל הפגיעה. היא תאפשר תמונה מקיפה גם על אדם וגם על כלל אזרחי ישראל.  יש לתת לכך מענה בשלב המקדמי" לכך הצטרף רונן נגר מאמון הציבור שטען כי "יש סיכון לפגיע בפרטיות באופן שיש לו השלכות כלכליות. המסלקה תחבר מידע על המצב הכלכלי והרפואי של אדם. נשאלת השאלה באיזה קלות תהיה חשיפה לבנקים, איך יינתן המידע ללקוחות.  כיצד תינתן ההסכמה?  מה יעשה במידע? לכמה זמן ההרשאה תהיה תקפה. לסיכום דבריו ציין נגר כי "להתנגדות שותפים מומחים לאבטחת מידע".

מעבר לנושא הפגיעה האפשרית בפרטיות פורום החוסכים לפנסיה מוטרד מהעובדה כי זכות החוסך לעיון במידע לא מוסדרת במסגרת הצעת החוק. כך למשל האפשרות ללקוח להוציא שאילתה ישירות מהמאגר היא בגדר אופציה למפקח ולא חובה בחוק. על כך אמר כץ "לכולם תהיה גישה למידע חוץ מלחוסך עצמו."

נושאים תפעוליים: צינור לעומת מאגר

נושא נוסף אותו העלנו הינו העובדה שנושאים תפעוליים רבים אינם סגורים.  כך למשל לא ברור אם המסלקה תהווה רק צינור להעברת מידע או מאגר מידע. ירון מפורום מנהלי ההסדרים מצטרף לשאלה וטוען כי : "מצד אחד מדובר בצינור אך מצד שני המידע צריך להישמר כך שזה לא בדיוק צינור"

רמי דיין מתאחדות חברות הביטוח ציין גם הוא שנושאים תפעוליים רבים נשארו פתוחים כמו למשל "  לכמה זמן ישמר המידע? לאיזה מטרות? איזה בקרות יעשו על המידע ? איזה מידע יעבור במסלקה?

פתרונות אלטרנטיביים:

כפתרון אפשרי לכשל בנושא הנגישות למידע על החסכונות הצענו שיוקם מאגר מידע בניהול ממשלתי במתכונת שהוצעה על ידי משרד התמ"ת.   במהלך הישיבה ציינו משתתפים אחרים את העובדה כי קיים פרוטוקול אחיד להעברת מידע בין גורמים וכי יישומו עשוי לייתר את הצורך במסלקה. כך למשל אמר

רונן נגר מאמון הציבור כי "המהלך תלוי בפורמט האחיד, הפרוטוקול האחיד לא מתפקד ואין מקום להמשיך במסלקה עד שייאכף הפרוטוקול האחיד."  ירון מפורום מנהלי ההסדרים טען כי "שקיפות המידע הוא  צורך לגיטימי אך ניתן להשיגו על ידי יישום  ממשק אחיד: יישומו היה מאפשר נגישות למידע ומייתר את המסלקה."  ירון מוסיף כי "המסלקה תהווה עוד חוליה בשרשרת המזון שתסרבל את התהליכים ותפחית את יעילותם" ירון הסביר כי "היום הלקוח פונה לגופים ומקבל את המידע. לאחר הקמת המסלקה יצטרך לגשת לייעוץ, היועץ/סוכן יפנה למסלקה שתפנה לגופים שיחזרו למסלקה." עוד הוסיף ירון כי "לא צריך להמציא את הגלגל אין דבר כזה בעולם עבור כל אזרחי המדינה צריכים קודם להמציא פטנט ליישום החלטות".

נמשיך לעקוב בעניין אחרי הדיונים בנושא זה ובנושאים אחרים הקשורים לחסכון ארוך טווח ולעדכן אתכם בבלוג זה.

נהניתם ? הירשמו לעידכוני RSS !

הרשמה לעדכונים באי-מייל