עידכון ב- RSS
עידכון באימיילנכתב ע"י merav ביום יום ראשון, מאי 16th, 2010 בשעה 8:36 pm
ניתן לעקוב אחר התגובות דרך RSS 2.0.
ניתן להשאיר תגובה, או לטרקבק מאתרך.
אחת הדילמות הקשות שעומדות בפני אנשים בבחירת אפיק חסכון היא האם לבחור בביטוח המנהלים שמבטיח הגנה מפני שינויים בתוחלת החיים אבל דמי הניהול בו גבוהים (כפי שהראיתי בפרק על דמי הניהול), או לבחור בקרן הפנסיה (או אפיק אחר ללא הבטחת מקדם למשל קופת גמל) שגובה דמי ניהול נמוכים יותר אבל במחיר של חוסר וודאות לגבי מקדם ההמרה. איזה מהאפיקים יניבו קצבה גבוהה יותר? קרן הפנסיה שבה סכום החסכון שצברת גבוה יותר או ביטוח המנהלים שאולי ימיר את החסכון הצבור לקצבה בתנאים עדיפים.
בפרק הקודם דיברנו על מקדם ההמרה והשפעתו הקריטית על גובה הקצבה החודשית. כאמור בביטוח המנהלים היחס שלפיו יומר החסכון לקצבה חודשית, מקדם ההמרה, הוא מובטח. עבור רבים השיקול של וודאות בהמרה הוא שיקול מכריע. כולנו אוהבים וודאות והמחשבה על הלא נודע מעוררת בנו אי נוחות. מכיוון שאנו פועלים בתנאי אי וודאות ולא ניתן לנחש מה יהיה המקדם בקרן הפנסיה כשנפרוש ניתן רק לשאול את עצמנו מה צריך להיות מקדם ההמרה בקרן הפנסיה בעת הפרישה על מנת ששני האפיקים יניבו קצבה זהה. אם נדע את הנתון הזה נוכל להשוות עם המקדם הצפוי בקרן הפנסיה ולקבל החלטה מושכלת. המקדם הצפוי בקרן הפנסיה התקבל על ידי חישובים אקטואריים לפי תוחלת החיים הצפויה בעתיד והוא מבטא את הערכת האקטוארים לגבי גובה המקדם העתידי.
השוואה בין ביטוח מנהלים חדש לקרן פנסיה
לצורך הדוגמא נקח 2 קופות שונות ונשווה בניהם. נניח שחוסך מפריש כל חודש 2000 שקלים ושתי הקופות מניבות תשואה זהה של 4% לאורך השנים. נבדוק מה יקרה עם הקצבה בביטוח המנהלים ובקרן הפנסיה לגבר שיפרוש בעוד 30 שנים בגיל 67:
1) ביטוח מנהלים: דמי ניהול של 1% מצבירה ו- 11% מההפקדות: בתום 30 שנים הסכום הצבור בקופה זו יהיה 1,026,582 . מקדם ההמרה למי שפורש בשנת 2008 עומד על 194.17. מקדם זה יעלה בשיעור של 0.0759% לשנה ובעוד 30 שנה יעמוד על 198.58. הקצבה בחודש הראשון תעמוד על 5,169.
2) קרן פנסיה מקיפה: דמי ניהול של 0.5% מהצבירה ו- 5% מההפקדות. בתום 30 שנים הסכום הצבור בקופה זו יהיה 1,195,370. על מנת לקבל קצבה זהה לזו של ביטוח המנהלים מקדם ההמרה צריך להיות 231.23 . בכל מקרה שמקדם ההמרה לא יעבור את 231.23 קרן הפנסיה תהיה עדיפה. נבדוק מה צופים האקטואריים לגבי מקדם ההמרה בקרן הפנסיה בעוד 30 שנים עבור גבר בגיל 67 שרוצה להבטיח מינימום של 240 תשלומים וללא קצבה לבת זוג מעבר לתשלומים המובטחים ( על מנת להשוות עם ביטוח המנהלים החדש). מקדם ההמרה עומד על 166.4143. מקדם ההכפלה להבטחת 240 תשלומים ללא קצבה לבת זוג מעבר לתשלומים המובטחים עומד על 0.8861. כלומר המקדם יהיה למעשה 187.8. עבור מקדם זה הקצבה החודשית תעמוד על 6,365.
2 מסקנות עולות מההשוואה:
1) המקדם המובטח של ביטוח המנהלים גבוה בכ- 5.8% מכפי שהאקטואריים מעריכים שהמקדמים יהיו בקרונות הפנסיה בעוד 30 שנים לפי תוחלת החיים הצפויה.
2) אפילו אם המקדם בקרן הפנסיה יהיה גבוה מזה בביטוח המנהלים העמלות הגבוהות יותר שנגבו בביטוח המנהלים יביאו לכך שהסכום הצבור בו יהיה נמוך מזה שנצבר בביטוח המנהלים. על מנת שהפנסיה שנקבל בביטוח המנהלים החדש תהיה גבוהה יותר מזו שתתקבל מקרן הפנסיה על המקדם בקרן הפנסיה לעלות ב- 23% מאשר התחזית של האקטואריים.
טבלה 1: מקדם ההמרה בקרן פנסיה ובביטוח המנהלים חדש לגבר שיפרוש בגיל 67 וחסך 2000 שקלים לחודש במשך 30 שנים עם תשואה שנתית של 4% על הנכסים
| קרן פנסיה | ביטוח מנהלים | |
| מקדם המרה | 187.8 (משוער) | 198.58 (מובטח) |
| קיצבה חודשית (מינימום 240 חודשים) | 6,365 | 5,169 |
| מקדם שישווה את הקצבה | 231.23 | 198.58 |
כך שביטוח המנהלים אמנם מקנה הבטחה מפני עליה גבוהה מ- 23% במקדם על פני ההערכות של האקטוריים אך במחיר יקר. בכל מקרה של עליה פחותה מ- 23% קרן הפנסיה תהיה עדיפה.
על מנת שתוכלו גם אתם להשוות את ביטוח המנהלים שהוצע לכם לאפיקי חסכון אחרים הוספתי מחשבון שיאפשר לכם לבדוק מה צריך להיות מקדם ההמרה באפיק ללא הבטחת קצבה ביום הפרישה על מנת להניב קצבה זהה לזו של ביטוח המנהלים. עכשיו תוכלו לבדוק ולהשוות עם המקדם הצפוי בקרן הפנסיה ולהחליט האם אתם לוקחים את הסיכון או משלמים את מחיר הביטוח.
עכשיו נשווה בין ביטוח מנהלים ישן (לפני 2004) לקרן פנסיה
1) ביטוח מנהלים ישן: דמי ניהול של 0.6% מצבירה ו- 15% מהרווחים הריאלים. נניח מדד של 2.5%. בתום 30 שנים הסכום הצבור בקופה זו יהיה 1,190,398 ש"ח. מקדם ההמרה לגבר בגיל 67 עומד על 157.25. הקצבה החודשית תהיה 7,530.
2) קרן פנסיה מקיפה: דמי ניהול של 0.5% מהצבירה ו- 5% מההפקדות. בתום 30 שנים הסכום הצבור בקופה זו יהיה 1,195,370. על מנת לקבל קצבה של 7,530 מקדם ההמרה צריך להיות .158.7477 מקדם ההמרה הצפוי לגבר שיפרוש בגיל 67 בעוד 30 שנים עומד על 166.4143 ללא הבטחת מינימום קצבאות. מקדם ההכפלה להבטחת 120 תשלומים (כפי שמבטיח הביטוח הישן) ללא קצבה לבת זוג מעבר לתשלומים המובטחים עומד על 0.9719. מקדם ההמרה הצפוי הוא אם כן 171.22. לפי המקדם הצפוי הקצבה תהיה 6,981. נמוכה בכ- 7% מהקצבה שתתקבל מביטוח המנהלים הישן.
נראה אם כן שבמקרה של ביטוח מנהלים ישן ישנו יתרון לביטוח המנהלים על פני קרן הפנסיה מה עוד שהמקדם בביטוח המנהלים הוא מובטח בעוד שהמקדם הצפוי בקרן הפנסיה יכול להשתנות לרעה.
טבלה 2: מקדם ההמרה בקרן פנסיה ובביטוח המנהלים ישן לגבר שיפרוש בגיל 67 וחסך 2000 שקלים לחודש במשך 30 שנים עם תשואה שנתית של 4% על הנכסים
| קרן פנסיה | ביטוח מנהלים | |
| מקדם המרה | 171.22 (משוער) | 157.25 (מובטח) |
| קיצבה חודשית (מינימום 120 חודשים) | 6,981 | 7,530 |
| מקדם שישווה את הקצבה | 158.7477 | 157.25 |
נהניתם ? הירשמו לעידכוני RSS !
\\ תגיות ביטוח מנהלים, השוואה, מקדם המרה, קרן פנסיה
מאי 17th, 2010 בשעה 6:35 am
מה ההבדל בין ביטוח חיים לביטוח מנהלים?
האם זה בעצם אותו מוצר?
[תגובה]
merav Reply:
מאי 17th, 2010 at 9:58 am
ביטוח חיים: ביטוח למקרה מוות שנועד להבטיח שהשארים לא ישארו נטולי הכנסות או נכסים. הוא יכול להגיע בצורה של סכום חד פעמי במקרה מוות או בצורה של קצבה חודשית למשך יתרת החיים של השאר. ביטוח חיים הוא חלק מביטוח המנהלים. כלומר חלק מהכספים שמופקדים לביטוח המנהלים ינותבו לצורך כיסוי ביטוחי של ביטוח חיים וביטוח אבדן כשר.
ביטוח מנהלים הוא אחד מסוגי החסכון הפנסיוני שכוללים גם חיסכון וגם ביטוח. כלומר מכל הפקדה חלק ינותב לחיסכון וחלק לכיסוי ביטוחי ולדמי ניהול. הביטוח בביטוח המנהלים כולל 3 מרכיבים: ביטוח חיים , ביטוח אבדן כשר וביטווח אריכות ימים.
[תגובה]
גיא Reply:
מאי 17th, 2010 at 3:41 pm
תיקון ניסוח קטן (כדי שאנשים לא יתבלבלו): ביטוח מנהלים אמנם מכיל גם ביטוח חיים, אבל ללא קשר – אפשר לרכוש ביטוח חיים לבד באפן נפרד – ויש סיכוי סביר מאוד שביטוח חיים כזה יהיה זול יותר מאשר ביטוח חיים שמגיע בתוך ביטוח מנהלים.
רק לסבר את האוזן – לפני 10-15 שנה – ביטוח החיים שנכלל בתוך ביטוח מנהלים היה יקר פי 3-4 מאשר ביטוח חיים שהיה נרכש בנפרד.
היום ביטוחי החיים שבתוך ביטוחי המנהלים כנראה פחות יקרים – אבל ייתכן מאוד שהם עדיין יקרים יותר מביטוחי חיים שנרכשים בנפרד – וזה נושא שכדאי לבחון אותו.
[תגובה]
אילן Reply:
מאי 18th, 2010 at 12:34 am
טעות. ביטוחי החיים בפוליסות משנת 2008 ואילך הינם בדיוק אותו ביטוח שנמכר מחוץ לפוליסה , מבוסס על אותו לוח אקטואריה ולכן גם באותו מחיר .
אגב – הסוכן יעדיף למכור לך ביטוח מחוץ לפוליסת המנהלים כיוון שהעמלה המשולמת לסוכן על פוליסה כזו גבוהה יותר .
יש סיבה לכך. לא אכנס לזה בפורום הזה .
[תגובה]
merav Reply:
מאי 18th, 2010 at 10:30 am
אילן נשמח אם תפרט. דווקא מידע מאד רלוונטי לפורום הזה לדעתי.
אגב, גאי דיבר על מה שהיה פעם ורק אמר שהוא לא בטוח מה קורה היום והציע לבדוק.
אם יש בידך מידע לגבי המצב היום זו יכולה להיות תרומה מאד חיובית.
[תגובה]
אילן Reply:
מאי 19th, 2010 at 2:50 pm
מירב שלום
צרי קשר במייל וכתבי מה את מחפשת .
אשמח לתת לך מידע .
אילן
גילעד Reply:
אפריל 9th, 2012 at 5:20 pm
לא מדוייק אילן, כיום, ברוב חברות הביטוח העמלה המשולמת לסוכן על מכירת פרמיית סיכונים (ריסק) בפוליסות המנהלים איננה שונה מעמלת הסוכן על מכירת מוצרים אלו בפוליסת צל (אגב ביטוח פנסיוני) או בפוליסות פרט.
[תגובה]
אקטואר Reply:
מאי 8th, 2012 at 12:42 pm
11% +1% – גבוהה מאןד
[תגובה]
מאי 17th, 2010 בשעה 7:16 am
אם יש לי ביטוח מנהלים ישן אבל העמלות גבוהות, יש אפשרות לעבור לביטוח מנהלים אחר ולשמור על המקדם(עם עמלות נמוכות יותר בשאיפה)?
[תגובה]
merav Reply:
מאי 17th, 2010 at 10:01 am
לצערי הסיטואציה שאתה מתאר היא בעייתית. אם תעביר את הכספים לקופה אחרת המקדם לא יישמר לך. למעשה הביטוחים הישנים נסגרו למצטרפים חדשים כך שהאפשרות היחידה שלך היא לעבור לביטוח מנהלים חדש (צעד מאד לא מומלץ כפי שהראתי בפוסט הקודם) או לעבור לאפיק ללא הבטחת מקדם (וגם זה כנראה לא ממש משתלם לך)
דמי הניהול המקסימליים בביטוח הישן אם נמוכים מדמי הניהול בביטוחים החדשים. האם זו פוליסה משתתפת ברווחים? אם לא דמי הניהול הן עד 0.84% מהצבירה זה לא כל כך גבוה. אם כן אז עד 0.6% מהצבירה ועד 15% מהחסכון.
[תגובה]
אקטואר Reply:
מאי 8th, 2012 at 12:45 pm
תעשה חישוב עם 4% +1%
כל התוצאות יהיו שונות
[תגובה]
מאי 17th, 2010 בשעה 8:35 am
מירב חלק מהבעיה מתחילה, כאשר אדם נפתח לו ביטוח מנהלים במקום העבודה, שגובים עליו עמלה התחלתית של 14% שיורדת עם השנים(לרוב ע ניהול משא ומתן זה יורד גם ל10%.
הבעיה שגם 10% זה מאוד יקר,ורק מלחמה של אנשי הכספים יכולים להוזיל עסקה זו משמעותית
ולשפר את המצב של המבוטח.
[תגובה]
merav Reply:
מאי 17th, 2010 at 10:06 am
תלוי במקום העבודה. מקומות עבודה לא גדולים לא זוכים להנחות משמעותיות. במיוחד כשחלק מהעמלה מגיע לסוכן. כך שזה מקטין את היכולת של הקופה לבא לקראת החוסכים. לרוב אם זה מקום לא גדול אז רוב ההנחה שהם מצליחים להשיג מתבטלת על ידי העמלה שצריך לשלם לסוכן.
נניח שקופה מסויימת תגבה מיחיד 1.8%
עכשיו היא תרד ל- 1.4% אחרי מיקוח עם מתאגדים כמה יחד או אם הסכום מספיק גדול.
נניח שמקום העבודה יצליח להשיג דמי ניהול של 1% אממה צריך לשלם גם לסוכן חלק מהעמלה. כך שבסופו של דבר אחרי העמלה של הסוכן מקום העבודה עדיין ישאר עם 1.4% . ומניסיון לפעמים אפילו במשא ומתן ישיר מול הקופה אפשר להגיע לתנאים טובים יותר מאלו שהשיג מקום העבודה.
אגב, החלק הבעייתי ביותר הוא דמי הניהול מהצבירה דווקא.
[תגובה]
אקטואר Reply:
מאי 8th, 2012 at 12:46 pm
אתה עושה פעולות לטובת הפנסיה
[תגובה]
merav Reply:
מאי 8th, 2012 at 1:45 pm
בהחלט כן
אני חברה בעמותת פורום החוסכים לפנסיה ואחת מהמקימים שלה
העמותה פועלת למען ציבור החוסכים בישראל ופעילה גם בתקשורת וגם מול הרגולטור כדי להשמיע את הקול הדומם של החוסכים
כולם מוזמנים להצטרף למאמץ החשוב הזה
[תגובה]
מאי 17th, 2010 בשעה 10:10 am
אחרי שקראתי את כל הפוסטים שלך על נושא הפנסיה. הגעתי למסקנה שממש ממש ממש כדאי להוציא את הכסף ולנהל אותו לבד.
-בלי דמי ניהול,
-בלי שינויים של מקדם,
-בלי ממשלה שמעלה כל הזמן את גיל הפנסיה
יש לי תחושה שבלי כל השטויות האלה יישאר לי בסופו של דבר יותר כסף בחיסכון ותישאר לי גם הקרן אותה אוכל להוריש לילדי.
השאלה איזה מחיר ידרש ממני על מנת לעשות צעד כזה …
[תגובה]
מאי 17th, 2010 בשעה 1:18 pm
אני יותר ויותר שומעת מאנשים על התחושה הזאת שמרוב השינויים בנושא החוקים, מראש ההגבלות על הכספים שנחסכו מרוב אי וודאות אולי בכלל שווה לוותר על הטבות המס שהמדינה מעניקה ופשוט לחסוך עצמאית: מי בצורה של השקעה עצמאית בשוק ההון ומי בצורה של נדל"ן.
אגב: אם שמים 20% על דירה ולוקחים משכנתא ומשכירים את הדירה אזי בהנחה שהתזרים לא שלילי (אולי אפילו אם הוא שלילי) והשכירות מכסה את עלויות המשכנתא אזי בעוד 30 שנים יש לנו אחלה פנסיה לא?
בכל אופן השאלה אם להשקיע לבד או להנות מהטבות המס היא רצינית מידי בכדי לקבל מענה בצורה של תגובות. אני יותר ויותר משתכנעת שכדאי להקדיש לזה פוסט. בכל אופן נקודות למחשבה:
1. יש חובה למינימום הפקדות לפנסיה גם עליך וגם על המעביד. כך שהדילמה מתיחסת רק להפקדות מעל המינימום.
2. לא בטוח שתצליח לשכנע את המעביד להפקיד את החלק שלו כהגדלת שכר במקום לתנאים סוציאלים. זו שאלה. אבל אם לא זה אבדן של חלק גדול מאד מהחסכון. אתה גם מפסיד את הטבות המס על ההפקדות שלך וגם את כל ההפקדות של המעסיק. מבלי שבדקתי לעומק את הנושא נראה לי שזה לא יצא משתלם.
3. השאלה היותר רלוונטית היא האם שווה להשלים מעבר להפקדות שמחויבות כדי להשוות את ההפקדות של המעסיק, להשלים למקסימום המותר לקבלת הטבות. ההמלצה הגורפת של אנשים שעוסקים בנושא (יועצים פנסיונים) כפי שראיתי בלא מעט המלצות באתרים רציניים היא לחסוך את המקסימום האפשרי: להשלים מעבר להפקדות המינימליות של 5% ל- 7% המותר להטבות, לא להוציא כספי פיצויים במקרה של עזיבת עבודה. כנראה שכאן הדיון יהיה יותר מעניין. אני ממש לא בטוחה שההמלצה הזו תוכיח את עצמה
[תגובה]
מאי 17th, 2010 בשעה 4:27 pm
השוואה לא רעה – אבל שכחת את האג"ח המיועדות.
[תגובה]
merav Reply:
מאי 17th, 2010 at 5:33 pm
אתה צודק. הכותרת אולי קצת מבלבלת. אין כוונה לעשות השוואה כוללת של שני המסלולים אלא רק לבדוק את ענין הקצבה שתתקבל.
ההבדלים בין קרן פנסיה לביטוח מנהלים הם רבים: קרן פנסיה מבוססת על ביטוח הדדי ועל תקנון שניתן לשינוי. כך שהסיכון הביטוחי נופל על העמיתים אבל לרוב הביטוח זול יותר. הסברתי על זה קצת בתשואות דמוגרפיות
אכן רק קרנות הפנסיה המקיפות זכאיות להשקיע את הכספים באיגרות חוב מיועדות וזה עוד הבדל בין המסלולים.
בסוף הסקירה אני אעשה השוואה כוללת של כל אפיקי ההשקעה ואתייחס לכל ההבדלים.
[תגובה]
מאי 18th, 2010 בשעה 2:46 pm
תודה רבה על הפוסט המעניין והשימושי. האם יש היום שיקולי מס שמעודדים לא להפריש את כל הסכום האפשרי מהמשכורת לביטוח מנהלים אלא לחלק בין מנהלים לפנסיה? יש לי זכרון מעומעם שפעם היה כזה שיקול אבל אני לא זוכר את הפרטים (אולי זה היה רלוונטי רק לתוכניות הוניות?).
[תגובה]
merav Reply:
מאי 18th, 2010 at 2:52 pm
אתה צודק היה פעם שיקול כזה:
לפני חוק האחדת קופות הגמל (2008) קרן פנסיה זכתה להטבת מס של 35%
בעוד קופת גמל וקרן פנסיה כללית זכו להטבת מס של 25%
(כרגע אני לא זוכרת איפה נופל ביטוח המנהלים)
עם החלת חוק האחדת קופות הגמל בוטל הייתרון שהיה לקרן הפנסיה. היום כל הקופות נחשבות קופות לפנסיה וכולן זוכות ל- 35% הטבת מס.
יש תקרה להטבת המס הזו
ויש גם תקרה למה שמותר להפקיד לקרן פנסיה מקיפה :
אסור לסך ההפקדות לעלות על 20.5% ממשכורת/הכנסה של כ-16,000 ש"ח (פעמיים השכר הממוצע במשק). כלומר סך ההפקדות בקרן פנסיה מקיפה לא יעלה על כ-3,280 ש"ח לחודש. זה כולל את תגמולי העובד , תגמולי המעביד ופיצויים.
בהנחה של תמהיל הפקדות של 5% עובד, 5% מעביד ו- 8.33 פיצויים תקרת השכר המבוטח להפקדה לקרן פנסיה מקיפה עומדת על 17,457
[תגובה]
מאי 19th, 2010 בשעה 6:30 pm
תודה רבה על התשובה המפורטת
[תגובה]
מאי 26th, 2010 בשעה 3:51 pm
חבר סיפר לי שלוקחים 15% מהרווחים אז החישוב מתחשב בשנים קודמות
כלומר- אם בסוף שנה 1 שווי הביטוח 100 אלף
סוף שנה 2 שווי הביטוח – 85 אלף
סוף שנה 3 שווי הביטוח – 120 אלף
אז בשנה 3 יקחו 15% רק על 20 אלף ש"ח
לפי זה החישוב בגיל 67 יתחשב בכל השנים שעברו ובכל הפקדה לפי התאריך שנעשתה בו. נשמע לי חישוב מסובך שלא מאפשר למבוטח לבדוק.
האם את יכולה לאשר את זה?
[תגובה]
merav Reply:
מאי 26th, 2010 at 6:07 pm
קצת סדר בדברים
בביטוחים הישנים (עד שנת 2004) היו משתתפים ברווחים
בביטוחים האלו הייתה למבטח אפשרות לבחור באחת משתי אפשרויות שונות
1. לגבות רק 0.84% מהסכום הצבור.
2. 0.6% מהסכום הצבור ו- 15% מהרווחים הריאלים.
אם יש לך ביטוח ישן שכזה אז זה לא שהחשבון נעשה בגיל 67. הוא נעשה בצורה חודשית. החישוב לא כל כך מסובך ולמעשה אני שוקלת להוסיף ביטוחים כאלו במחשבון שלי.
מה שכן מתחשב בשנים קודמות הוא דמי הניהול מצבירה. ואלו אכן מכרסמים בחסכון בצורה שאמרת. אם נקח 1000 שח שהופקדו בשנת 2010 ונתעלם לרגע מהתשואות (רק לשם הפשטות) אז במשך 30 שנים כל שנה תשלם אחוז מהסכום הזה. אז אחרי 30 שנה ישאר בערך 74% מהסכום (לפי הנוסחא של ריבית דריבית). אז כאן אכן יש התחשבות בכספים של כל השנים שעברו. וזו בדיוק הבעיה עם דמי הניהול האלו שככל שהחסכון יושב יותר שנים האחוז שהם מכרסמים בחסכון הולך ועולה.
[תגובה]
יוני 14th, 2010 בשעה 5:54 pm
הי מירב,
את לא מתחילה לתאר לך מה הבלוג שלך עשה לידע שלי בתחום. אחרי שנים של מאמץ עקר לנסות להבין את הבסיס, סופסוף מצאתי נקודת אחיזה שאני מבין, המספרים מתחילים להתחבר והרצון לדעת עוד רק עולה ועולה..שאפו גדול!
אבל.. אני ממש רק בהתחלה והרי שאלה (שקשורה לגיא מ 7) – עברתי עם ביטוח המנהלים הישן שלי (מלפני 2004) למקום עבודה חדש ושם היועצת הפנסיונית המליצה מאוד לחלק את ההפרשות בין הביטוח לקרן פנסיה בערך לפי 4:5 כי "במקרה של פטירה, בקרן פנסיה יהיה לשארים שלי פנסיה בגובה המשכורת ובביטוח מנהלים יגיע סכום נמוך מאוד" (יש לי 98% חיסכון). האם היא צודקת או שאני סתם מבזבז ומפזר את הכסף שלי(תוך כדי מתן עמלה לסוכנת)?
תודה רבה
[תגובה]
merav Reply:
יוני 15th, 2010 at 10:44 am
תודה רבה על תגובתך נאור.
החזון שלי הוא להפוך את נושא הפנסיה לנגיש ומובן לציבור הרחב. ותגובה כמו שלך מחזקת אותי להמשיך בכך.
לגבי שאלתך: אני חייבת להודות שדיברי הסוכנת תמוהים מעט בעיני. אני ממליצה לך לברר בחברת הביטוח שהנפיקה לך את הפוליסה על האפשרות להרחיב את הכיסוי לביטוח חיים. יתכן והדבר יהיה כרוך בבדיקה מחודשת של הזכאות בהתאם למצבך הבריאותי. אבל אני לא רואה סיבה שלא ניתן יהיה להרחיב את הכיסוי במסגרת ביטוח המנהלים. יתרה מכך, את הכיסוי הביטוחי ניתן לרכוש בנפרד מהחסכון כך שעל פניו אני לא רואה סיבה שדווקא הכיסוי הביטוחי יהיה השיקול להפריש כספים לקרן הפנסיה.
כאמור רק שיחה עם נציגי חברת הביטוח תספק לך מענה לשאלה. אני ארחיב על נושא הכיסויים הביטוחיים בהמשך ואני מקווה שאצליח לפזר מעט את הערפל סביב הנושא הזה.
[תגובה]
יוני 24th, 2010 בשעה 11:58 pm
היי מירב
ההשואות שאת עושה מענינות ומלמדות אבל חסר בעני דוקא השואה הפוכה:
למייטב הבנתי תוכניות הפנסיה מבוססות על תשלום לכל החיים + 60% לבן הזוג ושוב לכל החיים. ההגדרה של 120/180/240 תשלומים היא מבית ספרם של ביטוחי המנהלים.
לכן אשמח לדעת מה יקרה לביטוח המנהלים — גם כאשר המקדם שלו טוב, כאשר אני בה ומבקש הרחבה לתנאים של פנסיה סטנדרטית?מה יקרה למי שמתחיל היום,
ומה יקרה במצב שלי של מקדם 144 לשנת 2015 גיל 65 על בסיס של 120 תשלומים.האים יש תחשיב למקדם שהם ירצו { כל החיים +60% לבת זוג} או שזה נתון לשיקול דעתם ברגע נתון כלשהו?
[תגובה]
merav Reply:
יוני 25th, 2010 at 12:01 pm
בתקנונים של קרנות הפנסיה (לפחות אלו שאני ראיתי) יש אפשרות לבחור 30-100% לכל החיים לבן זוג. יש מסלול 30, 60, 100 ואישי. מקדם ההמרה יגדל בתלות באחוז הפנסיה לפי מקדמים שתלוים בגיל החוסך וההפרש בין בני הזוג. כדי לדעת בכמה יגדל מקדם ההמרה יש לגשת לטבלה המתאימה בנספחים של קרן הפנסיה ולבדוק. אם אתה מעוניין לברר ספציפית אשמח לעזור לך.
בנוסף: אפשר לבחור במספר קצבאות מובטחות: אלו קצבאות בשכל מקרה ינתנו ואם האדם ימות בטרם יקבל את הקצבאות יתרת הקצבאות תשולם לבן זוג ואם אין לילדים וכו'. בהתאם לכך יגדל מקדם ההמרה בהתאם לטבלאות אחרות שגם הן נמצאות בתקנונים. ובביטוח המנהלים זה כבר מחושב בתוך המקדם (240 קצבאות מובטחות)
ההשוואה שלי לא לקחה בחשבון את התוספת בגין קצבאות לבן זוג לכל החיים אבל כן לקחה בחשבון את הקצבאות המובטחות. הסיבה היא שהייתי חייבת להביא את שני מכשירי החסכון למכנה משותף.
לגבי שאלתך היא לא ממש ברורה לי מה הכוונה הרבה לתנאים של הפנסיה הסטנטרטית? איך זה רלוונטי למקדם ההמרה?
[תגובה]
יוני 27th, 2010 בשעה 1:36 am
מירב שלום לך
ביטוח המנהלים שלי יצבור כ3000 כאשר אגיע לפנסיה { לפי מקדם 144 ולפי 120 תשלומים}
לשאלתי על פנסיה סטנדרטית אני מתכון מה יהיה הסכום אם אבקש לקבלו לכול החיים כולל של בת הזוג {באותו הגיל } לפי 60% עבורה לכמה הוא יקטן ? מה יהיה הסכום אם אבקש להתחילו
רק בגיל 67 {הפוליסה מסתימת ב-65}
אשמח אם תוכלי לתת לי הערכה לשנוים הנ"ל
בתודה דוד
[תגובה]
merav Reply:
יוני 27th, 2010 at 4:15 pm
ביטוח מנהלים לא מאפשר קצבה לכל החיים של בת הזוג כפי שקרן הפנסיה מאפשרת או יותר נכון מחייבת. יש לך ביטוח ישן וטוב אבל לצערי לא תוכל לבחור בקצבה לבת זוגתך לכל החיים אלא רק קצבאות מובטחות.
אני לא יודעת מה הביטוח שיש לך אבל אני באמת לא מכירה מקדם כפי שציינת.
הביטוחים הישנים שאני מכירה מציעים מקדם של כ – 166 לגבר שפורש בגיל 65 ואם זה 67 בסביבות 156
ממתי הפוליסה שלך?
אם אין נתונים בנספחים מעבר לגיל 65 אתה צריך להתקשר אליהם ולבקש מהם את הנתונים האלו. הביטוח שלך כנראה באמת ישן.
[תגובה]
יוני 27th, 2010 בשעה 12:56 pm
מירב שלום רב,
מכל החישובים האלה בסוף לא הבנתי כמה כסף צריך להיות לנו בקופה בכדי שנקבל את הקיצבה המינימלית לפי החוק? היום עומדת הקיצבה על 4,150 ש"ח.
תודה
[תגובה]
merav Reply:
יוני 27th, 2010 at 4:10 pm
לפי מקדם של כ- 200 צריך 830,000 שקלים.
[תגובה]
sjk Reply:
יוני 27th, 2010 at 7:51 pm
היי מירב
מי שרוצה להקטין למינימום דמי ניהול ועמלות צריך להפקיד לקופ"ג.לא פנסיה ולא ביטוח מנהלים. רק שאז צריך במקביל לעשות ביטוח חיים וביטח שארים לקיום המשפחה.בקופ"ג מקבלים את הפטורים ממס ולמיטב זיכרוני אפשר להפקיד 22.8% { 8.3+ 7.5 + 7 }
אגב סוכני הביטוח לא תמיד יעשו את המאבק מול חברת הביטוח, – אני נאלצתי ללחוץ על חברת הביטוח לאפשר לי להפקיד 7% ובסופו של דבר זה הצליח,הסוכן ויתר מראש בגלל המקדם הנמוך
[תגובה]
merav Reply:
יוני 27th, 2010 at 11:41 pm
א. אני אישית מאד אוהבת קופות גמל. הסיבה היא בדיוק ההפרדה בין מרכיב החיסכון למרכיב הביטוח. כפי שאמרת מקבלים את כל ההטבות אבל כספים שנחסכו מ- 2008 לא יוכלו להימשך בצורה הונית
ב הדברים שאמרת על דמי הניהול בפירוש לא נכונים. דמי הניהול נמוכים יותר בקרן פנסיה בצורה משמעותית. תסתכל על הפוסט בנוגע לדמי הניהול ותראה מה ההשפעה של דמי ניהול עד 2% מהצבירה כפי שמותר בקופת גמל להפשעה של עד 0.6% מהצבירה ו- 6% מההפקדות. תראה שבמקרה הראשון משלמים הרבה יותר.
ג. זה לא אומר שאני בעד קרנות פנסיה רק שהטענה שלך פשוט לא נכונה
[תגובה]
יולי 18th, 2010 בשעה 7:25 am
היי מירב בוקר טוב
קודם כל אני חייב לציין שאת עושה עבודת קודש בנושא הפנסיה בהחלט יש חוסר הבנה משווא בתחום.
ברשותי שתי תוכניות קצבה אחת פנסיה שלשם הלך 80 אחוז מכספי (היה בתנאים טובים המשכתי ממקום עבודה ראשון) וכן ביטוח מנהלים שלשם הלך 20 אחוז מכספי.
כעת התחלתי מקום עבודה חדש והסוכן המליץ לי בתוקף לזנוח את הפנסיה ולרכז הכל בביטוח מנהלים (דמי הניהול של התוכנית הם ממוצעים).
נימוקיו היו כמובן הכפשת תוכנית הפנסיה (תקנון מול חוזה מקדם המרה וכו……)
אחרי שקראתי בלוג שלך הגעתי למסקנה שעדיך לי בכל זאת להשאר עם קרן פנסיה אבל
להשאיר אפשרות לביטוח מנהלים וזאת רק בגלל מקדם המרה מובטח
אשמח אם תוכלי לעזור לי בנושא
תודה שי.
[תגובה]
merav Reply:
אוגוסט 13th, 2010 at 10:03 pm
שי
לא ממש הצלחתי להבין את כוונתך: "להשאיר אפשרות לביטוח מנהלים"
דבריו של הסוכן לא משוללים בסיס היות ואכן העובדה שמדובר בתקנון ניתן לשינוי ומקדם המרה לא מובטח יכולה להיות בעלת השלכות משמעותיות.
כיום נראה שהחישובים הם לטובת קרן הפנסיה אבל באמת לא ניתן לדעת מה יקרה בעתיד.
כמו כן לקרן הפנסיה יש גם חסרון גדול מבחינת ביטוח: המסלולים שם מאד לא גמישים. לדוגמא אדם שיש לו בת זוג ואין לו ילד ישלם פרמיה כמו אדם שיש לו בת זוג וילד. עם זאת תגמולי הביטוח במקרה מוות לשארים יותר גדולים במקרה השני: סוג של סיבסוד הדדי. אם יש לך ביטוח אבדן כשר בנפרד (למשל המעביד לעיתים רוכש ביטוח כזה עבור העובדים) לא ניתן לבטל לחלוטין את הכיסוי לאבדן כשר וזה למרות שהכיסוי שתקבל איתו יהיה זהה לכיסוי שתקבל בלעדיו: כלומר כל הפרמיה ששולמה עליו היא כסף שנזרק.
כפי שאתה רואה הבחירה מורכבת ולא פשוטה.
[תגובה]
יולי 19th, 2010 בשעה 10:05 pm
קודם כל אני שמחה שהמצאת את המידע מועיל.
אשמח לעזור אבל אני אצטרך שתמקד יותר את העזרה שאתה מבקש
[תגובה]
אוגוסט 13th, 2010 בשעה 11:56 am
היי!
באמת אחלה בלוג – עוזר לי מאד! (למרות שעדיין קשה לי להבין את כל ההבדלים…)
אני בדיוק במצב של בחירה בין השתיים וכמובן שחלק אומרים כך, חלק אומרים כך… ואני עצמאי אז אף אחד לא מחליט בשבילי!
בקיצור – שאלה. הרו"ח שלי אמר שמבין קרן פנסיה וביטוח מנהלים, ההפקדה החודשית נחשבת לזיכוי מס באחד מהם ובשני לניכוי מס (אני לא זוכר איזה מהם). בגלל זה ובהתאם להכנסה הממוצאת שלי, כדאי לפצל את ההפקדה שלי לחצי פה וחצי שם… כך אחשוך כמה שיותר מס.
הסוכן ביטוח שלי אמר שהרו"ח טועה ואין ההבדל בעניין הזה…
מי צודק?
ובכלל, מה עדיף לעצמאים? כי צריך גם להתחשב בביטוח חיים (ריסק), באובדן כושר עבודה, וכו'…
תודה!
[תגובה]
merav Reply:
אוגוסט 13th, 2010 at 9:56 pm
קטונתי מלחלוק על רואה החשבון שלך.
עם זאת ככל הידוע לי הטבות המס על כל האפיקים הפנסיונים זהים ואין הבדל ביניהם מהבחינה הזו.
מקבלים זיכוי מס של 35% (או ניכוי אם בוחרים בזה)
על כספים שמופקדים לביטוח חיים מקבלים 25% (שים לב מדובר בביטוח בלבד ללא חיסכון)
לגבי מה עדיף: אין לכך תשובה מוחלטת ונכונה בהכרח. הסיבה לכך היא שהעתיד לא ברור.
יש כאלו שמאמינים שתוחלת החיים תעלה הרבה מעבר למה שצופים האקטוארים. אנשים אלו חושבים שביטוח המנהלים עדיף בגלל מקדם ההמרה. מהצד השני יש כאלו שחושבים שאפילו אם תתממש התחזית הזו יצטרכו לפגוע בזכויות של חוסכים משום שחברות הביטוח לא יוכולו לעמוד בהתחייבויות שלקחו על עצמם. כן כן אני יודעת חוזה ואי אפשר לשנות. אבל בפועל אם חברות הביטוח לא יוכלו לעמוד בהתחייבויות מה עדיף לתת להן לקרוס ואז בכלל לא יהיה מי שישלם? בקיצור קשה לדעת. אני בבלוג שלי משתדלת להביא את המידע, יתרונות וחסרונות. מכיוון שאין ייתרון מוחלט לאף אחד מהמוצרים נראה לי שהכי חשוב זה שכל אחד יעשה החלטה מושכלת על בסיס כמה שיותר ידע ולכן חשוב לי להביא כלים להחלטה יותר מאשר לתת תשובה חד משמעית שכאמור לא קיימת.
[תגובה]
דוב Reply:
דצמבר 19th, 2010 at 9:58 pm
הטבת המס לשכירים היא אחידה בכל אפיקי החיסכון מאחר והם מקבלים היום 35% זיכוי ( החזר בגובהה 35% מההפקדה שביצעו ) לפי סעיף 45
אולם עצמאים מקבלים 5% לפי סעיף 45 בדומה לשכירים ובנוסף 11% לפי סעיף 47 ואז ההחזר הוא בגובה המס השולי כי הוא ניכוי ( סכום ההפקדה לסעיף 47 מקוזז מההכנסה החייבת של הנישום כך שהוא מרויח עליה את המס השולי אתו היה חייב לשלם למס הכנסה)
כל ההפרשה הנ"ל עד תקרה של 16200 בתנאי שכל הכסף יופקד לקופה משלמת לקצבה
בעניין הרו"ח שלך הוא לא מבין אין היום שום הבדל בין שני האפיקים ביטוח מנהלים וקרן פנסיה מקבלים לחלוטין מבחינת ההכרה במס והטבות המס אם כי לקרן הפנסיה יש מגבלה של קבלת תשלום מעבר לפעמיים השכר הממוצע במשק
בכל מקרה המלצתי בהפקדות כאלה לבצע פיצול ולהפקיד חלק בקרן פנסיה וחלק במנהלים
[תגובה]
אוגוסט 15th, 2010 בשעה 7:48 pm
וואלה, הבנתי…
באמת חושבים שתוחלת החיים יעלה עד כדאי כך שקרן פנסיה אלול להיות פחות רווחי מביטוח מנהלים? זכור לי שכתבת משהו לגבי שינוי של 23% כדי שמשהו כזה יקרה ולא ממש סביר.
המון תודה שוב!
[תגובה]
ספטמבר 4th, 2010 בשעה 12:03 pm
היי מירב,
כמו כל האחרים אני רוצה לברך אותך על מאמציך והשקעתך בנושא, זוהי באמת עבודת קודש, יישר כוח!!
רציתי לשאול לגבי פיצול פוליסת ביטוח מנהלים (כלומר שני פוליסות) להוני וקיצבתי. יש ברשותי פוליסה משנת 1996 (מתכונת ישנה) – קיצבתית ולפני כ 7 שנים (2003) הסוכן של המעביד הקודם שכנע אותי לפתוח פוליסה נוספת הונית, כדי לקבל גם סכום חד פעמי כשתגיע לפנסיה ולא רק קיצבה כך הוא טען בזמנו.
האם כדאי להמשיך עם שני הפוליסות או לבטל את ההונית? יכול להיות שיש השפעה גם למקסימום הפקדה (השכר שלי ברוטו גבוהה משתי משכורות ממוצעות)
שוב תודה על הבלוג הוא מועיל לי מאוד בנושא בעל חשיבות רבה מאוד לדעתי
רונן
[תגובה]
ספטמבר 7th, 2010 בשעה 9:25 am
ההפקדות החל מ- 2008 לפוליסת הביטוח שהייתה הונית הן הפקדות לקופה לקצבה לא משלמת.
כלומר אפשר יהיה לקבל אותם בעתיד כקצבה רק על ידי העברתם לקופה משלמת.
אני ממליצה לך לבדוק אפשרות של הגדלת ההפקדות לביטוח המנהלים הקצבתי: יתכן ולא ישמר מקדם ההמרה עבור ההגדלה (כלומר לכספים שהם הגדלה ממה שהיה קודם יהיה מקדם אחר) לעיתים חברות הביטוח יסכימו להגדלה עד גודל מסויים מבלי לפגוע במקדם וצריך לברר את זה.
גם אם לא תצליח לקבל הבטחת מקדם כמו בביטוח הקצבתי הקיים יש סיכוי גדול שיתנו לך פיתרון שיאפשר לך להעביר את הכספים באותה חברת ביטוח לביטוח בקופה משלמת לקצבה מבלי שתאבד את הזכויות הביטוחיות. וצריך לברר את הנקודה הזו עם חברת הביטוח.
אם אתה מחליט בכל זאת להשאיר את הכספים בקופה לא משלמת תצטרך להחליט אם להשאיר בביטוח הקיים או להעביר לקופת גמל. החסרון של הפסקת הביטוח הוא איבוד הזכויות הביטוחיות ואם תחליט לבטל אותו צריך לעשות זאת בזהירות רבה. ביחוד אם השתנו דברים לרעה בביטוח. העברת הכספים לקופת גמל תאלץ אותך לרכוש בנפרד את הביטוח על החלק היחסי של הכספים שמופנה לשם. וצריך לבדוק מראש באיזה תנאים תוכל לקבל את הביטוח ושאין גורם מסויים שמעלה את הפרמייה.
[תגובה]
דוב Reply:
דצמבר 19th, 2010 at 10:08 pm
כדאי לחשוב לפני שמעבירים קופה לא משלמת למשלמת על ירדתו לטימיון של הצבירה ההונית שהיום ברור שמהווה יתרון גדול מבחינה מיסויית
לדעתי ניתן להשאר ברוב הקופות ההוניות מכיון שכמעט כל חברות הביטוח הוסיפו להן נספח קיצבתי והכסף החדש מקבל את המקדם הנוכחי אולם אם יש לך פוליסה עם מקדם שנרכש לפני 2001 מקדם ישן כדאי לנסות ולהגדיל את ההפרשות לפוליסה כזאת על פני פוליסות עם מקדם חדש
אם בכל זאת החלטת לבצע שינוי או לעבור לקופת גמל ואכן חל שינוי לרעה במצב בריאותך נסה לקבל מחברת הביטח את הסכמתה להעביר את סכום ביטוח החיים ואובדן כושר לפוליסה הקצבתית או לפוליסות עצמאיות
[תגובה]
merav Reply:
דצמבר 20th, 2010 at 7:39 pm
דוב, הערה חשובה מאד
דברי התייחסו להפקדות חדשות ולא לחסכון הקיים וטוב שאתה מחדד את הנקודה הזאת. אכן חשוב לדעת שהעברת כספים הוניים לקופה משלמת יהפכו אותם לקצבתיים ויש לכך בנוסף גם השלכות מס
[תגובה]
ספטמבר 19th, 2010 בשעה 8:22 am
מירב, תודה על תגובתך המהירה והעניינית.
מבדיקה שערכתי בדוחות האחרונים שקיבלתי מחברת הביטוח ראיתי כי סכום ההפקדה החודשי בביטוח הקצבתי גבוהה בהרבה מזה של ההוני (בערך פי 3).
אני אקבע פגישה עם סוכן הביטוח לראות אם ניתן להגדיל עוד את ההפקדה החודשית בבטוח הקצבתי (מקדם 166 עד כמה שהספקתי להבין מהפוליסה -הגיוני?).
שוב, המון תודה על עזרתך.
רונן
[תגובה]
שמעון Reply:
ספטמבר 29th, 2010 at 11:57 pm
שלום מירב,
אני מצטרף לברכות על שזה שאת מנסה לשפוך קצת אור על נושא מורכב וחשוב זה.
יש לי כספים המחולקים בין שלושה גופים:
1. קרן פנסיה שנפתחה ב-2004 והוקפאה ב-2007 שבא אני משלם כיום 0.5% על הצבירה עם מקדם המרה לא מובטח.
2.קרן פנסיה פעילה שנפתחה ב-2007 עם מקדם המרה מובטח של 196, בה אני משלם 6% מהשוטף ו-0.5% מהצבירה.
3.קופת גמל בה אני משלם 1.9% עמלה.
יצרתי קשר ישיר עם חברת ביטוח גדולה וקיבלתי הצעה לפתוח קרן פנסיה עם עמלה של 2% מהשוטף ו-0.25% מהצבירה.
אני בן 51 ואישתי בת 49.
שאלתי היא האם להעביר את כל הכספים שנצברו ולהמשיך את ההפקדות הבאות לקרן הפנסיה החדשה עם העמלות המופחתות אך עם מקדם לא מובטח, או להעביר את כל הכספים ולהמשיך את ההפקדות לקרן הפנסיה הפעילה שיש לי היום עם המקדם המובטח אך עם עמלות גבוהות יותר?
[תגובה]
merav Reply:
אוקטובר 9th, 2010 at 4:16 pm
ראשית אני חוששת שאולי יש לך בלבול כלשהו וזאת משום שאני לא מכירה שום קרן פנסיה שמבטיחה מקדם המרה.
לגבי הקרן הישנה דמי הניהול אם המקסימליים המותרים. לפיכך לטעמי הם יקרים יחסית למוצרים מתחרים (קרנות פנסיה אחרות) בכפוף לסכום החסוך באותה קרן פנסיה הייתי מנסה להתווכח על המחיר, לבדוק אפשרויות העברה וכל זאת בתנאי שאכן כבר אינה כוללת זכויות ביטוחיות
לגבי הקרן הפעילה: גם שם אתה שוב משלם דמי ניהול מקסימליים. למה? קרנות הפנסיה היום מציעות הצעות הרבה יותר נמוכות מדמי הניהול המקסימלי ולדעתי קצת משא ומתן יעשה פלאים.
לגבי קופת הגמל: גם שם אתה משלם כמעט דמי ניהול מקסימליים והיות ודמי הניהול המקסימליים בקופת הגמל הם גבוהים אלו הם דמי ניהול גבוהים מאד לטעמי. כאן, בניגוד למקרים הקודמים, אין בכלל שיקול של כיסויים ביטוחים והגמישות לעבור היא מוחלטת. לא ברור לי למה שתבחר להישאר בקופת גמל עם דמי ניהול כה גבוהים.
לגבי הכספים החסוכים בקרנות הפנסיה , בעיקר החדשה יותר, יש לנהוג בזהירות רבה. קח בחשבון שמעבר לקרן פנסיה כרוך באבדן זכויות ביטוחיות ובתקופת אכשרה שבה אין כיסוי למצבים קיימים. רצוי מאד להתייעץ בנושא על מנת שלא לעשות טעות חמורה בנושא הביטוח.
[תגובה]
שמעון Reply:
אוקטובר 15th, 2010 at 11:57 pm
שלום,
אכן בילבלתי קצת את המונחים.
מה שכתבתי לגבי קרן פנסיה אחת שאינה פעילה וקרן פנסיה שניה שהיא פעילה, התכוונתי לפוליסות ביטוח ולא קרנות פנסיה.
כעת אני רוצה לחזור לאלה שהתכוונתי מלכתחילה לשאול: האם להשאר עם פוליסת ביטוח עם מקדם המרה מובטח של 196 אך עם עמלות של 6%+0.5%, או לעבור לקרן פנסיה עם מקדם המרה לא ידוע אך עם עמלות של 2%+0.25%?
[תגובה]
merav Reply:
אוקטובר 9th, 2010 at 4:24 pm
הגיוני
אלו היו המקדמים בביטוחים עד 2004
[תגובה]
נובמבר 6th, 2010 בשעה 11:02 pm
בנקודות זמן שונות – אפיקי חסכון מסוימים מאבדים יתרונות ואחרים זוכים בהם.
ניקח אדם בן 50 המפקיד כספים בקרן פנסיה. סביר להניח שהוא כבר לא זקוק לביטוח שארים – די בנכסים הצבורים כדי לפצות על אבדן ההכנסה שלו אם ימות באותו רגע. עוד יותר סביר שיש לו ביטוח אבדן כושר עבודה נפרד בגין מלוא הכנסתו. יוצא שמדי חודש נאלץ האיש לוותר על חלק מהחסכון. ההוצאות מההפקדה החדשית יכולות להגיע גם לעשרה אחוזים ומעלה.
לעומת זאת, נניח שאותו אדם בדיוק מפקיד גם כספים לקופת גמל. סביר להניח שצבר סכום יפה, ואין סיכוי שדמי הניהול בגין היתרה שלו יעמדו על שני אחוזים. כל גוף פיננסי ישמח לצרף אותו (והמעבר פשוט בהרבה מבאפיקים אחרים), ולכן יקבל הנחה משמעותית בדמי ניהול.
[תגובה]
merav Reply:
נובמבר 12th, 2010 at 2:07 pm
איתן
תודה על הדברים החשובים והנכונים.
דבריך מדגימים את המורכבות של נושא חיסכון ארוך טווח ואת הצורך להתאים אותו לצרכים כל הזמן.
אני רק יכולה להצטרף לדברים
[תגובה]
דצמבר 19th, 2010 בשעה 9:02 pm
ראשית ברצוני לתקן שדמי הניהול הסטנדרטים בקרנות הפנסיה עומדים על 6% מתשלום שוטף ו 0.5 מצבירה ולא 5% כפי שנלקח בחשבון בעת החישוב .
מעבר לחישובי ההפרש של דמי הניהול בין ביטוחי המנהלים וקרנות הפנסיה , וההגנה שנותנים 30% מההשקעות באג"ח מיועד
ראוי וחשוב לבדוק את התשואות ב 11 שנים האחרונות בין שני האפיקים נתון שקל לקבל באתר האוצר.
אם משווים את ביצועי קרן י בחברות המובילות לביצועי קרנות הפנסיה שלהן הופף ההפרש בדמי הניהול לזניח.
מבלי לדבר על כך שדמי ניהול בפוליסות חדשות עומדים היום על 1.15% מצבירה ו 4.5% משוטף בממצוע ובלי לקחת בחשבון את שילוב המודל הצ'יליאני ואף הבטחת תשואה / ריצפת תשואה בחלק מהחברות
לעולם ישליש אדם כספו לא הייתי ממליץ לאף אחד לשים את כל הבייצים בסל אחד
הייתי ממליץ להיצמד לסוכן ביטוח אמין וערני שיודע לשנות ולהתעדכן במיוחד היום כשאפשרויות הניוד הפבו ללא מוגבלות
[תגובה]
merav Reply:
דצמבר 19th, 2010 at 9:27 pm
לצערי תגובתך לא מובנת לי
ראשית איפה הטעות? דמי הניהול שציינת הם המקסימליים האפשריים ובהחלט לא הסטנדרטים. מה שאני לקחתי בחשבון הייתה דוגמא להמחשה בלבד. את ההשוואה כל אחד צריך לעשות בעצמו.
גם השוואה של 11 שנים אחרונות לא אומרת שזה מה שיהיה ב- 11 השנים הבאות. אין כל וודאות. לכן זה רק אחד מהשיקולים. ומן הסתם כל פוסט מתמקד בהיבט אחר.
כך שלא כל כך הבנתי מה שרצית להגיד.
אני לא יודעת אם אני מקבלת את הגישה של לפזר בין כמה אפיקים אבל זו החלטה של כל אחד ואני לא מתיימרת להגיד לאף אחד איפה כדאי לו לשים את הכסף.
אני רק מנסה להאיר את הנושאים שאותם צריך לקחת בחשבון בעת הבחירה.
[תגובה]
דצמבר 19th, 2010 בשעה 10:17 pm
התייחסתי בעיקר לעצמאים וגופים קטנים שכח המיקוח שלהם אפסי ולכן ההשוואה צריכה לקחת את דמי הניהול המקסימלים עבורם אשמח להכיר עצמאי שקיבל 5% מהשוטףבקרן הפנסיה שלו
11 שנים שצייתי הם הטווח הארוך ביותר שניתן לקבל לגביו נתונים בארץ והם כוללים בתוכם גם את אחד המשברים הפיננסים הגדולים ביותר ב100 שנים האחרונות כך שעם מידת זהירות רבה אפשר לומר שהם יכולים להשליך גם על התנהגות עתידית
כל מה שרציתי לומר שעיניין התשואה הוא בהחלט עוד טיעון בהתדיינות הזאת ולא צריך לחמוק ממנו עם כל הזהירות הראויה כי כולנו יודעים שהנבואה ניתנה לשוטים
[תגובה]
merav Reply:
דצמבר 20th, 2010 at 7:34 pm
אכן עניין התשואה הוא אחד השיקולים בדיון וגם הוקדש לו פוסט מיוחד.
לגבי דמי הניהול: כפי שאמרתי זה היה דוגמא בלבד. בבלוג קיים מחשבון בו כל אחד יכול להעזר ולהזין את דמי הניהול שהוא קיבל ולקבל תוצאות.
[תגובה]
גיא Reply:
יולי 12th, 2011 at 2:45 am
ראשית, צריך לזכור שקרנות הפנסיה החליפו בעלות בשנים האחרונות, וכתוצאה מכך החליפו גם גורם מנהל. אי לכך – צריך להיזהר מלהתייחס לנתונים על תשואות קרנות הפנסיה שהושגו תחת גורם מנהל אחר.
שנית, הסתכלות ארוכת טווח על תשואות של השקעות, מראות שהתשואות מאוד משתנות בין תקופות שונות. מפמפמים לנו שהתשואה ארוכת הטווח בהשקעה בבורסה היא 8-9% לשנה. מה שלא מפמפמים, הוא השונות הגדולה בתשואה בין עשורים שונים (וגם בין "עשרימיות" שונות). זה אומר שבתקופות שבהן התשואה המנייתית גבוהה ו/או הריבית במשק גבוהה – האג"ח המיועדות מאבדות מיתרונן. בתקופות שבהן שריבית במשק נמוכה וגם התשואה המנייתית נמוכה – האג"ח המיועדות מתחילות לשחק תפקיד משמעותי יותר.
[תגובה]
דצמבר 23rd, 2010 בשעה 3:06 pm
מירב שלום רב ,
ברשותי יש קרן פנסיה מבטחים מדצמבר 2003 שאני משלם פה (לאחר מו"מ ) 3% מפרמיה ו 0.25 מצבירה
וביטוח מנהלים בחברת מגדל מדצמבר 2003 שבפוליסה הזו אני משלם 0.6% מצבירה + 15% מרווח ריאלי + גורמי פוליסה
עברתי למקום עבודה חדש והסוכן שלי הציע לי לעבור להכשרת היישוב
לתוכנית שבה אשלם 6% מפרמיה ו 0.5% מצבירה .
האם כדאי לי לעבור לתוכנית כזו ?
[תגובה]
ינואר 12th, 2011 בשעה 12:24 pm
מירב שלום,
ראשית קבלי את ברכותי על האתר עם התוכן המושקע.
כצרכן שמתעניין בתחום ומנסה להבין יותר, טרם נתקלתי באתר שמסביר בצורה כה מפורטת. עוד יותר מדהים בעיני כיוון שאת לא מגיע מהתחום. -כל הכבוד לך!!!
מקריאת המאמר הגעתי תחילה למסקנה שקרן פנסיה עדיפה בהרבה על ביטוח מנהלים כיוון שהצבירה תהיה גבוהה יותר ומקדם הקצבה טוב יותר, או כפי שכתבת: "על מנת שהפנסיה שנקבל בביטוח המנהלים החדש תהיה גבוהה יותר מזו שתתקבל מקרן הפנסיה על המקדם בקרן הפנסיה לעלות ב- 23% מאשר התחזית של האקטואריים".
אולם נראה לי שהמספר 23% יכול להטעות. אנסה להסביר למה ואשמח אם תוכלי להגיב או לתקן אותי אם צריך:
בהנחה שהחישובים והנתונים שהבאת נכונים אז המקדם הצפוי ע"פ האקטוארים לגבר שיפרוש בגיל 67 הינו 187.8, כלומר 15.65 שנים (187.8 חלקי 12 קצבאות בשנה), המשקף תוחלת חיים של 82.65 שנים.
עליה במקדם של 23% מעל תחזית האקטורים תביא אותו ל 230.8095, כלומר 19.23שנים, המשקף תוחלת חיים של 86.23 שנים.
לפיכך המסקנה היא שעל מנת שהפנסיה שנקבל בביטוח המנהלים החדש תהיה גבוהה יותר מזו שתתקבל מקרן הפנסיה על תוחלת החיים לעלות רק בכ-3.58 שנים שהן כ-4.3% יותר מאשר התחזית של האקטואריים (משהו שבהחלט יכול ליפול בטווח הטעות הסטטיסטית של התחזית).
לכן להבנתי לא ניתן לקבוע, אף לא בסבירות גבוהה, שהקצבה שתתקבל בקרן הפנסיה תהיה גבוהה יותר.
[תגובה]
יולי 19th, 2011 בשעה 6:52 pm
מישהו מוכן לפרט את מהשינויים במקדמי הקצבה לאורך השנים?
[תגובה]
ספטמבר 5th, 2011 בשעה 11:32 am
מירב שלום,
בהשוואה שעשית בין ביטוח מנהלים ישן (לפני 2004) לבין פנסיה הנחת "מקדם המרה" עבור ביטוח מנהלים בגובה 157.25.
השאלות שלי הן:
1) מאיפה לקוח הנתון הזה? האם זה נתון שהיה אחיד לכל חברות הביטוח ?
2) המעסיק פתח לי ביטוח מנהלים בשנת 2000 בחברת מגן (מגדל היום) ולפי מה שאני רואה יש שם "גורם פוליסה" (שווה ערך למקדם המרה) של 186. האם זה אומר שהמקדם שלי נחות משמעותית מהנתון שהבאת?
תודה
ירון
[תגובה]
merav Reply:
ספטמבר 5th, 2011 at 12:24 pm
הנתונים לקוחים כמובן מהפוליסות
מן הסתם לא הלכתי ובדקתי את כל הפוליסות. כמובן שכדי לדעת צריך לבדוק בפוליסה הספציפית שלך.
לגבי גורם הפוליסה: טעות בידך. זה לא שווה ערך למקדם ההמרה. זה סוג של דמי ניהול קבועים אשר נגבים ללא קשר לגובה החיסכון או ההפקדות.
זה היה נהוג בפוליסות ישנות ואינו קיים יותר החל מ- 2004
[תגובה]
ירון ל Reply:
ספטמבר 5th, 2011 at 12:32 pm
את צודקת לגבי גורם פוליסה.
תוכלי לציין באיזו שנה נפתחה הפוליסה האמורה ובאיזו חברת ביטוח?
אני מנסה לחפש את מקדם ההמרה שלי בפוליסה אבל רואה רק גבב של מילים משפטיות ללא התייחסות ספציפית מספרית
[תגובה]
merav Reply:
ספטמבר 5th, 2011 at 12:48 pm
אני מוכנה לנסות לבדוק אבל זה היה לפני מספר לא מועט של חודשים וכרגע אני לא ממש זוכרת.
אני יכולה לתת לך טיפ: מקדם ההמרה אינו מופיע במלל של הפוליסה. הוא מופיע כטבלה בנספחים
ייתכן והנספחים לא בידיך. לפעמים מורידים פוליסות שאינן כוללות את הנספחים
אם זה המקרה תנסה למצא גרסה שכוללת את כל הנספחים או לבקש מחברת הביטוח שלך שיפנו אותך לכזו.
זו טבלה משום שזה תלוי בגיל הפרישה. ולכן אין מקדם אחד אלא כמה מקדמים בהתאם לגיל הפרישה. גם למין יש השפעה.
לנשים מקדם גבוהה יותר בגלל שתוחלת החיים שלהם גבוהה יותר.
בהצלחה
[תגובה]
ירון ל Reply:
ספטמבר 23rd, 2011 at 2:37 pm
בדקתי שוב את נושא מקדם ההמרה משנת 2000 והוא עומד על 166
ונאמר לי שהמקדם לכל תוכניות "עדיף" היה אחיד וקבוע (וגם לא ניתן למשא ומתן) בין כל חברות הביטוח.
בנושא אחר, דמי הניהול, נאמר לי שגם שם אין מקום למשא ומתן וה"מחירון" הוא אחיד 0.6
מהצבירה על 15% מהרווחים הריאלים. בזה אני מפקפק. האם ידוע לך דבר שונה בנושא?
תודה
[תגובה]
דניאל אייזנשטיין Reply:
דצמבר 21st, 2011 at 6:59 am
תשובה לירון
מקדם ההמרה 186 הינו ככל הנראה בהתחשב בהבטחת קצבה לבת הזוג 60% , בתפיסה דומה לקרן פנסיה, אחרת לא ניתן לבצע השוואה אמיתית בין שני האופציות .
מסקנה – הפער שקיים כיום בין קרן פנסיה – מקדם של כ-200 לבין קצבה (186-192 ) אינו משמעותי כל כך תלוי בפער בשנים בינך לבין בת הזוג (ככל שפער גדול יותר מקדם עולה וזאת בהנחה שאתה מבוגר יותר ממנה ) .
דני אייזנשטיין
[תגובה]
נובמבר 11th, 2011 בשעה 12:34 am
שלום מירב.
אני רואה שהמקום פה ממש סימפטי ואני נמצא בסיטואציה שאין לי אל מי לפנות כדי להבין מה הכי טוב בשבילי ומשום מה נראה לי שאת תוכלי לתת לי הכוונה…
אני בחור צעיר בן 28 עם ביטוח מנהלים שהתחיל ב2005 בערך
היום התקבלתי למקום עבודה חדש (גוף ממשלתי גדול)שבו הציעו לי לעבור לקרן פנסיה ושזה יותר משתלם הביאו בחורה מחברת הראל שהסבירה וניסתה למכור את המוצר שלה אבל אני לא כל כך התרשמתי אולי בגלל שהרגשתי שמנסים לדחוף לי בכוח משהו שאני לא צריך
רציתי לדעת מה מומלץ עבורי בגיל שלי ומה ההבדלים מבחינת הביטוחים עצמם למשל חיים אובדן כושר עבודה וכו בין השניים
אשמח להתיחסות או כל עזרה אפשרית בהכוונה (:
תודה.
[תגובה]
merav Reply:
נובמבר 16th, 2011 at 11:27 am
השאלה שאתה שואל היא שאלת המליון דולר. לצערי אין לי הרבה מה להוסיף על מה שכתבתי בפוסטים לגבי שני המוצרים.
בקרב אנשי המקצוע בתחום יש מחלוקת לגבי מה המוצר העדיף. בעיקר לאור העובדה שתוחלת החיים עולה ולא ברור מה יהיה המקדם בקרן הפנסיה.
יש כאלו שנותנים לכך משקל גדול מאד ואומרים ששווה לקחת ביטוח מנהלים ולשלם את דמי הניהול הגבוהים יותר. מצד שני יש כאלו שמעדיפים קרן פנסיה לשלם מעט ולקחת את ה"סיכון".
אני רואה את התרומה שלי בהצבעה על היתרונות והחסרונות ולא מתיימרת לדעת את התשובה מה נכון.
רק נקודה אחת: אמרת גוף ממשלתי גדול: הייתי בודקת את עניין דמי הניהול שהושגו עבור הגוף הזה. כי גופים גדולים יודעים להשיג תנאים מאד טובים ואולי חבל לא להנות מהם.
וכשאתה מברר את הנקודה הזו תוודא גם מה יקרה אם אתה עוזב האם אתה תמשיך להנות מאותם דמי ניהול.
בהצלחה
[תגובה]
דניאל אייזנשטיין Reply:
דצמבר 21st, 2011 at 6:51 am
בזמנו עלתה שאלה כל ידי אחד האנשים האם בפוליסת ביטוח מנהלים לפני 2004 ניתן להבטיח קצבה לבן הזוג עד סוף חייו – אני ביררתי זאת שניתן להבטיח לו 100% מן הקיצבה עד סוף חייו ,רק שמקדם הקצבה יהיה 220 במקום 166.6 , וזה כאשר הפער בינינו הוא 4 שנים (אשתי צעירה ממני ב-4 שנים ) .
נא הביא זאת לידיעת האנשים באתר כדי שיוכלו לעשות בזה שימוש .
נא הביעי דעתך בנדון.
[תגובה]
ינואר 9th, 2012 בשעה 5:37 pm
מירב שלום
אני התחלתי לחסוך לפנסיה בדצמבר 2010. היועץ מטעם החברה בה אני עובד המליץ לי לחלק את החיסכון בין ביטוח מנהלים 5% לקרן פנסיה – 5% + 8.33% פיצויים.
לאחר קריאת הפוסט שלך וכתבות נוספות בנושא אני מתחיל להשתכנע שעדיף היה לי להשקיע הכל בקרן פנסיה. מה המשמעות של העברת כספים מביטוח מנהלים לקרן פנסיה? נניח שאתן הוראה להעביר את הכל לקרן הפנסיה, האם יישמר לי המקדם המובטח עבור מה שעד כה חסכתי בביטוח המנהלים?
תודה מראש!
[תגובה]
merav Reply:
ינואר 9th, 2012 at 7:59 pm
החלוקה שעליה דיברת לא כל כך ברורה לי
כאילו אמרת ש- 5% הולך לביטוח מנהלים
ו- 13.33 לקרן פנסיה
צריך לקחת בחשבון שיש תקרה להפקדה לקרן פנסיה כך שאולי ומבלי לדעת את הפרטים לא אוכל לדעת, הגעת לתקרה הזו
אם אני מבינה נכון אתה מעוניין להקפיא את ביטוח המנהלים ולתת הוראה שמהיום כל הכספים יופקדו לקרן הפנסיה אך להשאיר את הכספים שכבר חסכת בביטוח המנהלים.
צעד כזה יבטל באופן מיידי את הרכיבים הביטוחיים בביטוח המנהלים.
להבנתי גם מקדם הקצבה המובטח הוא אחד מהביטוחים שביטוח המנהלים מקנה
כנראה שזה יבטל את המקדם המבוטח אבל צריך לבדוק עם חברת הביטוח
אגב, לא הייתה שום כוונה להגיד שיש מוצר אחד מועדף על פני השני
אלו מוצרים שונים לגמרי ולביטוח המנהלים יש לא מעט יתרונות על פני קרן הפנסיה שאי אפשר להתעלם מהם
[תגובה]
ינואר 11th, 2012 בשעה 1:16 pm
שלום
מזה כ 13 שנה מפרישים לי לקרן פנסיה חדשה 6% ,6% על חשבון פיצויים ואני מפריש 5.5% סה"כ כ 3000 ש"ח בחודש ב 2007 עברתי לחברת ביטוח שעימה המעביד סגר את התנאים הבאים :
%0.25 מהצבירה ו2% על מהפקדות על פי הסכם עם המעביד .
אבל בנוסף הם גובים ממני כ 5000 ש"ח לשנה עבור ביטוחים
אני בן 50 נשוי ואב לשני ילדים מתחת ל18
האם הסכום דמי הניהול שאני משלם סביר?
האם הביטוח לו אמר להכלל בדמי הניהול שאני משלם כבר ?
האם כדאי לי לעבור מסלול שבו אשלם פחות ביטוח?
והאם כאשר הילדים יהיו בני 18 + או אחד מהם כדאי לעבור למסלול עם פחות ביטוח?
[תגובה]
ינואר 15th, 2012 בשעה 1:16 pm
היי מרב
תודה על המענה המהיר. אני שם לב שאכן כתבתי לא ברור. הכוונה היא שההפקדות, כולל הפיצויים מתחלקות חצי-חצי בין קרן הפנסיה לביטוח המנהלים. בסך הכל ההפקדה היא על סך 18.33% מהמשכורת.
לגבי השאלה עצמה, הכוונה היא שאני מתלבט בין שתי אפשרויות –
1. להקפיא את ההפקדות לביטוח המנלים ולהתחיל להפקיד מעתה רק לקרן פנסיה.
2. להקפיא את ההפקדות לביטוח המנהלים, להתחיל להפקיד לקרן פנסיה, וגם להעביר את כל החיסכון שצברתי בביטוח המנהלים עד כה לקרן הפנסיה.
אובדן הכיסויים הביטוחיים בביטוח המנהלים בכל אחת מהאפשרויות הללו נראה לי הגיוני. אבל אובדן המקדם המובטח עבור אפשרות 1 נשמע לי מוזר. לפי איזה מקדם תחושב לבסוף הקצבה עבור הסכום שנצבר עד כה בביטוח המנהלים במקרה זה?
שוב תודה,
איתמר
[תגובה]
merav Reply:
ינואר 15th, 2012 at 2:19 pm
איתמר
מבינה מה שאתה אומר
יתכן מאד שאתה צודק. הדרך היחידה לברר את העניין היא לשאול נציגים של הגוף המנהל.
צריך לזכור: מקדם מובטח מפני עליה בתוחלת החיים הוא גם סוג של ביטוח למרות שזה לא אינטואיטיבי.
ייתכן שאפשר להשאיר את הכספים שנצברו ולזכות בהמשך הבטחת המקדם עליהם. מאד יתכן שזה אפשרי שכן לגוף המנהל יש עניין שתשאיר את החיסכון הצבור אצלו ותמשיך לשלם עמלות.
[תגובה]
ינואר 17th, 2012 בשעה 2:10 pm
כשמציינים מקדם מובטח בביטוח מנהלים…
חשוב לציין שהחל מ2003 כל פוליסה חדשה שהופקה כוללת בתוכה עליה מובנית במקדם "המובטח" מידי שנה. זאת משום שהמפקח במשרד האוצר מפחד לשלומן של חברות הביטוח ברגע האמת כי לא יוכלו לעמוד בהבטחה זו למקדם נמוך ומובטח. זאת במקביל לעלייה הלא פוסקת בתוחלת החיים
[תגובה]
merav Reply:
ינואר 17th, 2012 at 2:25 pm
אלון
תודה על הערתך החשובה בהחלט.
אכן , הפוליסות היום כוללות מנגנון עליה מובנה של מקדם ההמרה. יותר מכך, הן גם לא מבטיחות את הריבית התחשיבית (ריבית ההיוון) ולכן השימוש במקדם מובטח הוא מטעה
זהו מקדם מובטח מפני עליה בתוחלת החיים אך בהחלט לא מקדם מובטח
ישנה התייחסות גם לנושא הזה בפוסטים שדנו במקדם ההמרה אך שמחה על ההערה שמאפשרת לי להדגיש את הדברים משום שהם באמת חשובים
[תגובה]
ינואר 19th, 2012 בשעה 11:09 am
איך האתר הזה לא נפוץ מספיק ???
כל הכבוד על הפרסומים והתשובות המהירות.
עוזר מאוד לשקף את התחום
אשתי עצמאית (37) ולאחר בדיקה עם סוכן ביטוח היא מפקידה היום לביטוח מנהלים במסלול של 8% יורד ו 1.4% מהצבירה (אם אני לא טועה) עם הנחת שנתיים ב 8%.
הפקדות מ אפס. כמו כן רוכשת אכ"ע וביטוח חיים.
הכנסה ברוטו 13K
כל קופות הגמל והפנסיה שנצברו עד כה יושבות במקום נפרד.
לפי חישוב במחשבון מקדם ההמרה זה נראה מסלול לא ממש מוצלח בלשון המעטה משהו כמו 260 בקרן הפנסיה לפי 4% רווח שנתי. (סחתיין על רעיון המחשבון שמציג מקדם המרה השוואתי של בטוח חיים VS קרה"פ)
יש באפשרותה להפקיד לקרה"פ החדשה של פסגות בדמי ניהול של 3% מהפקדה ו 0% מהצבירה (לשם גם העברנו את הקופות הישנות ולא פעילות שאין להם יותר הפקדות)
איך לדעתך כדאי להתנהל כך שצריך לקחת בחשבון גם רכישת פוליסת אכ"ע וביטוח חיים.
[תגובה]
פברואר 1st, 2012 בשעה 7:55 pm
שלום,
קרן פנסיה הע"ל (תשורה) גובה 7 אחוז מדמי התגמולים ובנוסף0.1 אחוז מסך הנכסים. האם הערכים האלו לא מעל המותר? האם בכלל ראוי לשקול מעבר לערוץ פנסיוני אחר או שהוא מיטבי למי שעמית בו?
תודה,
עמיר
[תגובה]
merav Reply:
פברואר 1st, 2012 at 9:55 pm
קשה לי קצת להתייחס
דמי הניהול המקסימליים בקרנות פנסיה הם 6% מהפקדות ו- 0.5% מצבירה. ונהוג להגיד שזה שקול בערך לדמי ניהול של 1.1%.
כך שמצד אחד דמי ניהול מהפקדות של 7% הם מעל התקרה המותרת
מצד שני דמי הניהול שהקופה גובה שקולים בערך לדמי ניהול של 0.8% מצבירה (בשקלול של שני הגורמים יחד) כך שבאופן משוקלל הם רחוקים מהתקרה.
להבנתי קופה לא יכולה לעבור את התקרה המותרת אם זה מהפקדות ואם זה מצבירה והבדיקה לא מתבצעת בשקלול כך שעל פניו זו נראית עבירה ולא ברור לי איך זה קורה.
קשה לייעץ לך לגבי מעבר גם מישום שאינני בעלת רישיון וגם בגלל שלא קיבלתי את כל הנתונים. ממליצה לך להסתכל בפנסיהנט ולעשות שופינג. זה תמיד טוב לדעת איפה אתה נמצא ואולי תצליח ככה להתמקח איתם.
ותמיד טוב להתייעץ עם מישהו מקצועי
[תגובה]
פברואר 6th, 2012 בשעה 5:48 pm
למירב שלום,
קראתי את המאמר והתגובות, את המאמר הראשון פרסמת לפני כשנתיים, כבר אז תוחלת החיים של מי שהגיע לגיל פרישה הייתה…. יודעת כמה?….
גבר שהגיע "בריא" לגיל 65 צפוי היה לחיות עד 85 ואשה עד 87, הנתונים הללו משקפים מקדם קצבה של כ 200 לפחות… זה שקרנות הפנסיה עובדות עם לוחות תמותה שאינם "ראליים" אינם אשמתם הבלעדית של האקטוארים של הקרנות, הגורם האמיתי לתופעה הינה הבעיה המקרו – אקטוארית של התחייבויות המדינה, אקטואר האוצר והצורך להציג נתונים "יפים" שיאפשרו, בין השאר, את קבלתנו לארגון ה OECD…
בשנתיים האחרונות התפרסמו נתונים חדשים, לא מפתיעים, המבוססים על מחקרים של בית הספר לרפואת הציבור בהדסה בירושלים, נתונים חדשים של המוסד לביטוח לאומי, מכון ברוקדייל והלמ"ס, כל הנתונים מתנקזים להערכה כי מי שפורש כיום מעבודה בגיל פרישה, כלומר גברים ב 67 ונשים באזור גיל 62 עד 64 – תוחלת החיים הצפויה להם הינה כ 90 ! הרבה זמן, הרבה חודשי פנסיה, הרבה חודשים לקבל קצבאות או "לאכול" את החסכונות. ע"פ הנתונים הללו יודעים כיום בחברות הביטוח כי מקדם של 260 עד 300 הוא נתון שמי שמתחיל לחסוך לפנסיה כעת, וגילו פחות מ 35 – הוא מקדם ראלי, מדהים, לא?
אסביר שוב, מי שגילו פחות מ 35 ומתחיל לחסוך כעת בקרן פנסיה צפויה בפרישתו לפנסיה לקבל מקדם שינוע בין 260 ל 300 !
עכשיו בואי ונבחן מה עדיף:
לחסוך לפנסיה בחברת ביטוח בדמי ניהול של 5% מפרמיה שוטפת ו 1% מצבירה עם מקדם של 200 או 210, או לחסוך בקרן פנסיה עם דמי ניהול של 5% מפרמיה שוטפת ו 0.5% מצבירה אבל להניח מקדם פנסיה של רק 260…
זהו המצב הראלי כיום, לשמחת חברות הביטוח משרד האוצר מתכוון "לאסור" על החברות להבטיח מקדם פנסיה ידוע מראש, מקדם שיגן מפני התארכות בתוחלת החיים, משרד האוצר – אגף שוק ההון, מתוך כנות אמיתית של הצעירים העושים שם במלאכה ומתוך אמונה בצדקת דרכם, אך תוך עשיית טעיוות בסיסיות אחרות, הולך להסיר מהמדף את אחד המגינים החשובים ביותר של מעמד הביינים בארץ – המקדם המובטח בחברות הביטוח בביטוחי המנהלים ובפוליסות הקצבה לעצמאיים. גם מקדם ידוע מראש שיעלה במהלך השנים ברמה ידועה מראש עדיף על חוסר הודאות הקיימת אצל כל מי שחוסך לזקנתו בקרן פנסיה מהדור החדש.
לי אישית ברור היום, כמו שהיה לי ברור לפני 25 שנים – רכישת מכשיר פנסיוני בעל מקדם ידוע מראש עדיף על כל המכשירים לחסכון בהם אין וודאות לגביי הפנסיה הצפויה, כך שהפנסיה התקציבית הייתה הטובה מכולן, אחריה בואו ביטוחי המנהלים מבטיחי התשואה, אחריהם באו ביטוחי המנהלים מבטיחי המקדם.
לחסוך בקרנות הפנסיה הייתה שגיאה בעבר, העובדה היא שהן התמוטטו אקטוארית, הולאמו, הפנסיה "שהובטחה" בהן קוצצה ב 30% ויותר.
הקרנות שהוקמו לאחר מכן הן קרנות בהן מקדם הקצבה נקבע בפרישה, כך שאין לקרן או למי שמנהל אותה כל אחריות לגביי גובה הפנסיה שיקבל החוסך, ובנתונים הללו – מי שחושב על חסכון פנסיוני ללא מקדם מובטח שיחסוך בקופת גמל עד לפרישה, דמי הניהול יהיו נמוכים עוד יותר ובפרישתו שיעביר את כספו לקרן פנסיה !….
כך באמת ממזערים את דמי הניהול ולוקחים סיכון אישי אדיר…
שבוע קסום. מיכאל
[תגובה]
אזרח Reply:
פברואר 11th, 2012 at 11:08 pm
גם תחת החישוב שלך, עדיין קרן פנסיה עדיפה.
אני בן 25, כלומר יש לי עוד 42 שנים עד לפנסיה.
על כל שקל שאני מפקיד היום, אם אני חוסך בדמי ניהול מהצבירה של 0.5% לעומת דמי ניהול של 1% הסכום שאותו שקל יהיה שווה בעוד 42 שנים הוא פי 1.233 (1.005 בחזקת 42), כלומר, מקדם "מובטח" של 210 בדמי ניהול של 1% שקול שקול למקדם "לא מובטח" של 260 (210*1.233), כלומר רק אם המקדם בפועל יהיה מעל 260 בקרן הפנסיה, הפנסיה תהיה קטנה יותר, עד 260 ביטוח מנהלים עדיף.
אבל!
ההבדל הוא לא 1% מול 0.5%, ההבדל בפועל הוא בין 1.25% (הכי טוב שהצלחתי להשיג על ביטוח מנהלים) ל 0.25% (מה שאני משלם לקרן פנסיה), כלומר הבדל של 1% שלם מהצבירה, כל שנה, מה שמתרגם להבדל של פי 1.528 בקרן פנסיה לעומת ביטוח מנהלים על כל שקל שאני שם היום (1.01 בחזקת 42).
כלומר, מקדם מובטח של 210 בביטוח מנהלים, שקול למקדם של 320 (!!) בקרן פנסיה (210 כפול 1.528), רק אם המקדם יעלה מעל 320 ביטוח המנהלים יהיה עדיף על קרן הפנסיה.
להזכירך, המקדם לא יכול לגדול בלי סוף, אפילו אם תוחלת החיים תתארך כך שאנשים יחיו לנצח, בתשואה ריאלית של 4% לשנה מתקבל מקדם 300 בלי לגעת בקרן בכלל! רק מהתשואה! אולי זו תשואה ריאלית מעט גבוהה מידי, אבל זו התשואה (לפני דמי ניהול) לפי קרנות הפנסיה וחברות הביטוח מחשבות את ההתחייבויות העתידיות שלהן, זו הנחת העבודה.
מקדם של 320 מתקבל לחיי נצח עבור תשואה ריאלית של 3.75% לשנה, שזה כבר נראה לי ריאלי לגמרי. כלומר, בפועל המקדם לעולם לא יעלה מעל 320, ולכן ביטוח המנהלים לא ינצח את קרן הפנסיה, עבור הכסף שאני מפקיד היום.
עבור כסף שאפקיד בעתיד, כאשר יישארו לי פחות שנים לפרישה, המצב יכול להיות שונה, אבל כרגע אני לא רואה שום סיבה להעדיף ביטוח מנהלים על פני קרן פנסיה.
[תגובה]
פברואר 17th, 2012 בשעה 9:13 am
הבעיה שאם תוחלת החיים תעלה לא בטוח שיהיה לחברות איך לשלם הכסף כידוע לא גדל על העצים.
[תגובה]
פברואר 22nd, 2012 בשעה 7:10 pm
הי מירב
בעקבות קביעת תקרה חדשה לדמי ניהול שניתן לגבות מינואר 2013 : 1.05% מהצבירה ו 4% מההפקדות השוטפות, ברור שדמי הניהול שיגבו בפועל יהיו נמוכים יותר עקב התחרות ועליית הנושא לכותרות.
כבר היום דמי הניהול הממוצעים בקופות הגמל נמוכים משמעותית מהתקרה המותרת וסביר להניח שתהליך דומה יחול גם בביטוחי המנהלים.
מגמה זו נותנת משנה תוקף לטענתו של מיכאל ( 2 תגובות לפניי).
[תגובה]
merav Reply:
פברואר 24th, 2012 at 4:17 pm
יוסי אני לחלוטין לא מבינה את הרציונל שלך
מיכאל דיבר על הבטחת מקדם והאם כדאי ללכת למוצר זול יותר ולקחת סיכון במקדם.
מה בהורדת התקרה נותן משנה תוקף לטענתו?
[תגובה]
פברואר 24th, 2012 בשעה 3:57 pm
מירב שלום
מאוד התרשמתי מהכתבה, תודה רבה על כל המידע…
רציתי לשאול האם יש הגבלה של שנים להפרשה לפנסיה ולביטוח מנהלים? שמעתי פעם על 35 שנה האם זה נכון גם לביטוח מנהלים או רק לפנסייה?
כמו כן אם כיום יש ברשותי ביטוח מנהלים ואני רוצה לעבור לקרן פנסייה האם זה יגביל אותי במספר שנות ההפרשה וממילא בקצבה ולא אקבל 70 אחוז או שזה יהיה בנוסף לקצבה שאקבל מביטוח המנהלים..
תודה מראש… יוסי
[תגובה]
merav Reply:
פברואר 24th, 2012 at 4:12 pm
יוסי שלום
מה ששמעת לגבי 35 שנה היה לגבי קרנות הפנסיה הישנות שהיו צוברות זכויות. 2% לשנה ומקסימום 70% אחרי 35 שנים.
היום כל המוצרים הפנסיונים לא מבוססים על צבירת זכויות אלא על צבירת חיסכון. אין משמעות לשנות החיסכון אלא לסכום שנחסך לאורך השנים. כמובן שיש הגבלות ל משל הביטוח לא ממשיך מעבר לגיל מסויים. אבל לרוב אין בעיה להמשיך לחסוך
[תגובה]
פברואר 25th, 2012 בשעה 9:00 pm
שלום מירב זה יוסי
תודה רבה על המידע בעניין הפנסיות הישנות..
יש לי כיום ביטוח מנהלים שנפתח לפני כחמש שנים , אני מבין שכדאי לי לעבור לקרן פנסייה ובהקדם….
כיום אני עובד במוסד חינוכי כשהמשכורת בנויה ממשכורת הוראה ותוספת משכורת עבור דברים נוספים, על חלק המשכורת בהוראה אני יכול להצטרף לפנסייה של המורים, אך לא על הדברים הנוספים.
השאלה האם לפנסיה של מורים או עובדי מדינה אחרים יש יתרונות על פנסייה רגילה שאני יכול להשיג באופן עצמאי או שלא?(אני יודע שמורה יכול לצאת לשנת שבתון כל שש שנים ואולי בשנת השבתון יש הסדר מיוחד בקרן הפנסייה)
אם אין יתרון אוכל לעשות פוליסה על כל המשכורת ביחד באופן עצמאי
במידה ויש הבדל האם אפשר לחלק את המשכורת לשני קרנות פנסייה?
תודה מראש, יוסי
[תגובה]
merav Reply:
פברואר 25th, 2012 at 9:23 pm
אינני בטוחה שירדתי לסוף דעתך
אני לא מכירה את תנאי הפנסיה של המורים ולא יודעת לענות לך על השאלה.
אני רק מבינה שמקום העבודה שלך מפריש לך תנאים רק על משכורת הבסיס ולא על התוספות
ואתה שואל האם כדאי להפריש על הכל
זה למעשה אומר שאתה תפריש תנאים על חלק מהמשכורת שעליו המעביד לא מפריש. אני באופן אישי לא בעד.
ושיטלו אותי שאר היועצים אבל לשים כסף במוצר פנסיוני כשלא בטוח שאתה מקבל הטבות מס ושמנגד המעסיק לא מפריש כספים כך שאין כמעט יתרונות הוא בעיני לא רציונלי. ישנן בעיות רבות עם החסכון הפנסיוני. אתה שם כספים שאחר כך אתה מאד מוגבל באפשרות להשתמש בהם ושבינתיים משחקים בהם להלוואות לטייקונים שמידי פעם לא מתחשק להם להחזיר. אני חושבת שהמשפט של ירון זליכה בתוכנית של אושרת קוטלר לפיו הוא לא היה שם שקל שהוא לא חייב לשים כי הוא לא סומך עליהם אומרת הכל. וזו גם העמדה שלי למרות היותה מאד חריגה בתחום. כולם כמובן יגידו לך כמה חשוב לחסוך כמה שיותר.
בכל אופן זו הדעה שלי
מצטערת שלא יכולה לעזור יותר
בהצלחה
מירב
[תגובה]
מרץ 7th, 2012 בשעה 9:44 am
לגבי הפרשות לפנסיה מהתוספות: היתרון העיקרי הוא הביטוח (נכות ושאירים) על רכיבי השכר האלו. בדר"כ יש להפקיד 16% מגובה השכר כהפקדה עצמאית. לפי זכרוני אפשר לקבל הטבת מס לפי סעיף 45 (כמו שעצמאי מקבל) על ההפקדות הללו.
לגבי פנסיות ותיקות: עד שנת 1995 קרנות הפנסיה התבססו על צבירת ותק. על שנה של ביטוח בקרן צברת 2% עד תקרה של 70%. בסופו של דבר קרן הפנסיה היתה מחשבת את אחוז המשרה הממוצע, אחוז הותק והשכר הקובע לפנסיה וע"י מכפלה שלהם היתה מגיעה לגובה הקצבה.
[תגובה]
מאי 1st, 2012 בשעה 6:38 pm
היי מירב , כל הכבוד !!!
נתון חשוב שיש להזכיר בפוליסות מלפני 2004 הוא מסלול השקעה אחד ללא אפשרות להחליף . קריטי במקרה של משבר כלכלי ערב הפרישה .
בהצלחה
[תגובה]
מאי 8th, 2012 בשעה 5:13 pm
יש לי קרן פנסיה ישנה (מהותיקות שהולאמו) משנת 1993 שאני מפריש לה כספים באופן שוטף על כמחצית מהשכר שלי ואני צפוי להגיע לגיל פרישה בשנת 2032. מדובר בהפקדות צפויות של 39 שנים (4 שנים מעל המקסימום לצבירה של 35 שנים לפי 2% לשנה עד 70%).
כמו כן יש לי הפקדות שוטפות בביטוח מנהלים על כמחצית השכר הנוספת.
האם כדאי לי להמשיך לבצע את ההפקדות השוטפות בקופת הפנסיה הישנה ? האם ניתן או כדאי להעביר את הכספים שנצברו בקופת הפנסיה הישנה לקופת פנסיה חדשה ? האם יכול להיות מצב שבקופת הפנסיה הישנה לא יישארו הכספים שאמורים להיות משולמים כפנסיה במועד שבו אני אגיע לגיל פרישה (החל מ-1995 אין הצטרפות של חברים נוספים לקרן הפנסיה) ?
תודה,
גבי
[תגובה]
merav Reply:
מאי 8th, 2012 at 8:29 pm
גבי
אני אינני יועצת פנסיונית עדיין. ואת הקרנות הותיקות אני מכירה פחות טוב. אבל ממה שאני יודעת לא כדאי בשום אופן לעזוב קרן ישנה.
בקרן חדשה אין כמעט סיכוי להגיע ל- 70% פנסיה.
לגבי המצב שלא ישארו כספים: היום הקרנות הן מאוזנות. והמדינה הזרימה כספים כדי לאזן את אלו שלא היו. לא נראה לי שיש סיבה לחשש
[תגובה]
מאי 9th, 2012 בשעה 11:05 am
תודה על התשובה המהירה.
גבי
[תגובה]