עידכון ב- RSS
עידכון באימיילנכתב ע"י merav ביום יום שני, ינואר 30th, 2012 בשעה 3:02 pm
ניתן לעקוב אחר התגובות דרך RSS 2.0.
ניתן להשאיר תגובה, או לטרקבק מאתרך.
מעשה בסוכנת שהגיעה מטעם מנהל ההסדרים של מקום עבודה להרצות לקבוצת עובדים בעלי מודעות פנסיונית גבוה לגבי אפיקי החיסכון השונים. הסוכנת ידעה שהיא נמצאת בבעיה: קופת הגמל היא המוצר המועדף על ידי חברי הקבוצה אך הוא גם המוצר הכי פחות רווחי למנהל ההסדרים. ישבה וחשבה הסוכנת החרוצה והגתה פתרון. אתכנן המחשה שבה יש יתרון מובנה לקרן הפנסיה. כיצד עושים זאת? התשובה מורכבת משני חלקים. החלק הראשון מבוסס על הנושא שנידון בפוסט הקודם: הנחת תשואות בהמחשה. הנחת תשואה זו נותנת יתרון מובנה לקרן הפנסיה כאשר ההנחה המותרת בקרן פנסיה היא 4.26% לעומת %4 באפיקי חיסכון פנסיוני אחרים. אם כן הנה לכם דרך ראשונה, כשרה לחלוטין להטות את ההמחשה לטובת מוצר אחד. אולם לא הסוכנת החרוצה תסתפק בדרך אחת בלבד למתן ייתרון למוצר המועדף עליה. ישבה וחשבה ומצאה דרך נוספת שבה ניתן להטות את ההמחשה לטובת אחד מהמוצרים הפנסיונים. כבר נוכחנו שתוצאות ההמחשה הן תלויות הנחות שונות. למה לא נניח הנחות נוספות לטובת קרן הפנסיה?. ההטיה השנייה שיצרה הסוכנת לטובת קרן הפנסיה מבוססת על הנחת מקדם המרה שונה לקרן פנסיה ולקופת הגמל. פוסט זה ידון בכך ויטען שהפעם בניגוד למקרה הקודם, הטיה זו כבר לא ניתנת להצדקה ולא ניתן להגיד שהיא כשרה
.
מקדם המרה בקרן פנסיה
כפי שהוסבר בפוסטים קודמים בקרן פנסיה אין התחייבות למקדם ההמרה. התקנונים מכילים מקדם שהוא הערכה בלבד לגבי המקדם שאנשי המקצוע סבורים שיהיה המקדם המתאים להמרה בעת פרישה. מקדם זה ישתנה לטובה או למצער לרעה במקרה שהתחזיות לא יתממשו. לכן מדובר בהנחה ולא בנתון וודאי.
כיצד מניחים הנחה לגבי מקדם המרה בקופת גמל
מה לגבי קופת הגמל? הרי קופת הגמל היא קופה לא משלמת לקצבה ואינה כוללת מנגנון של המרת הכספים הצבורים לקצבה. במקרה כזה לצורך קבלת הקצבה הכספים הצבורים יועברו לקופה משלמת לקצבה. היום האופציות הן קרן פנסיה או ביטוח מנהלים. מכיוון שמקדם ההמרה בביטוחי מנהלים גבוה ממקדם ההמרה לפרישה מיידית בקרן פנסיה ההנחה שהכספים לא יועברו לביטוח מנהלים היא הנחה הגיונית. נשארנו עם קרנות הפנסיה.
הבחנה בין קרן פנסיה כללית לקרן פנסיה מקיפה
אחרי שהבנו שחוסך בקופה לא משלמת לקצבה ישאף להפקיד את הכספים לפרישה ולקבל קצבה בקרן פנסיה יש לבדוק איזה סוג של קרן פנסיה תהיה כדאית יותר לחוסך שרוצה לפרוש ולהעביר כספים מקופה לא משלמת. בשלב ראשון נבדוק איזה סוגים של קרנות פנסיה קיימים בשוק. כאן יש להבחין בין 2 סוגים של קרנות פנסיה.
קרנות פנסיה זכאיות: קרנות אלו נהנות מהגנה על 30% מנכסיהם בעזרת מנגנון אגרות חוב מיועדות מבטיחות תשואה של 4.86%. כפי שהוסבר כתוצאה מכך התשואה שמניחים בקרנות אלו גדלה ל- %4.26.
קרנות פנסיה משלימות: הבעיה עם קרנות הפנסיה הזכאיות היא שמכיוון שבקרנות אלו ישנה התחייבות של המדינה לגבי 30% מהנכסים אזי המדינה קובעת תקרת הפקדות לקרנות מסוג זה. כדי להתגבר על בעיה זו שנוצרת לבעלי משכורות גבוהות נוצרו קרנות הפנסיה המשלמות שאינן זכאיות לאגרות חוב מיועדות. קרנות אלו משמשות אם כן בעלי משכורות גבוהות שעברו את תקרת ההפקדה לקרן פנסיה זכאית. בקרנות אלו כל הנכסים מושקעים בשוק החופשי וההנחה היא אם כן שהתשואה תהיה %4. מבלי להלאות את הקוראים בחישובים מתחום המימון אציין רק זאת: מכיוון שמקדם ההמרה מתבסס על הנחת תשואה זו התוצאה היא שמקדם ההמרה בקרנות המשלימות הוא גבוה מעט ממקדם ההמרה בקרנות הפנסיה הזכאיות.
מהדיון עד כה ניתן להסיק 2 מסקנות
- לחוסך המעוניין להעביר כספים מקופה לא משלמת לצורך קבלת קצבה כדאי יהיה לבחור בקרן פנסיה על פני ביטוח מנהלים.
- מבין קרנות הפנסיה הקיימות כדאי לאותו חוסך להעביר את הכספים לקרן פנסיה זכאית. קרן זו לא רק שתעניק לו מקדם נמוך יותר שיניב קצבה גבוהה יותר אלא גם תהנה מהגנה על 30% מהנכסים באגרות חוב מיועדות. בשלב זה בחייו הפנסיונר מאד מעוניין בהגנה שאגרות החוב המיועדות מספקות.
לאן יועברו כספי החיסכון: לקרן פנסיה זכאית או לקרן פנסיה משלימה
מה ההנחה שראוי לקחת לגבי הכספים שנצברו בקופת גמל לא משלמת: האם יש להניח שהם יועברו לקרן פנסיה זכאיות או לקרן פנסיה משלימה? כמובן שסוכן שירצה להראות שקרן פנסיה עדיפה על קופת גמל יניח שהכספים יעברו לקרן פנסיה משלימה ויזכו למקדם המרה הגבוה יותר. באופן זה מעניק הסוכן דרך ההנחות יתרון לקרן הפנסיה לעומת קופת הגמל.
האם הנחה זו היא סבירה? לדעתי התשובה לכך היא שלילית. ההנחה הייתה סבירה או אפילו נכונה רק אם ישנה סבירות לכך שבעת פרישה האופציה של העברת הכספים לקרן זכאית לא תהיה פתוחה בפני מעבירי הכספים מקופה לא משלמת. אם האפשרות להעברת הכספים לקרן פנסיה זכאית פתוחה בפני מעביר הכספים אזי בהנחה של רציונליות אין להניח שיבחר להעביר דווקא לקרן משלימה ולוותר על מקדם עדיף ועל הגנת אגרות החוב המיועדות דווקא בעת שהוא זקוק להגנה זו ביותר. אני מוכרחה להודות שכשהגיע אלי מידע לגבי המחשות שנעשות תוך הנחות שונות לגבי המקדם לא ידעתי להגיד בוודאות שהן אינן מוצדקות. לאחר בירור הנקודה מול גורמים מקצועיים התברר לי שאכן, האופציה להעביר כספים לקרן פנסיה זכאית פתוחה בפני מעבירי הכספים לפרישה. בנוסף, מעבירי הכספים יזכו לאותו מקדם שיקבלו עמיתים שחסכו בקרן הפנסיה לפני הפרישה.
האם הצטרפות חוסכים חדשים לקרן הפנסיה תשפיע על הפנסיונרים שמקבלים קיצבה היום.
לפני סיום ברצוני לדון בנושא נוסף שהתברר לי תוך כדי הבירור לגבי האפשרות להעברת כספים חד פעמיים לקרן הפנסיה הזכאית: הנושא של השפעת הכספים המועברים על פנסיונרים שכבר מקבלים קצבה. לכאורה, לא אמורה להיות השפעה. הרי הכספים הועברו, הומרו לפי מקדם ההמרה שנהוג בקרן ולא אמורה להתעורר כל בעיה. במציאות מתברר שבעת ההמרה נוצרת התחייבות לקרן הפנסיה. מדוע? משום שאמנם המקדם יחושב על בסיס הנחת תשואה של 4.26% אולם ההתחייבות של הקרן שנוצרה בעת המרת הכספים שנובעת מכך שבתמורה לחסכון שהופקד הקרן תשלם קצבה לפנסיונר לכל החיים מתבססת על הנחת תשואה נמוכה יותר. לפיכך נוצר פער שגורר ליצירת התחייבות חדשה כל פעם שאדם חדש מצטרך לפנסיונרים. הדבר יפגע כמובן בפנסיונרים שכבר נמצאים בקרן דרך התשואות הדמוגרפיות. במילים אחרות: אם ברגע נתון יפרשו הרבה חוסכים לפנסיה או יצטרפו הרבה מעבירי כספים לצורך קבלת קיצבה לקרן הפנסיה תהיה פגיעה בעמיתים הפורשים שהיו בה לפני שהצטרפו החדשים. על פי גורם מקצועי שאיתו התייעצתי הבעיה אינה כה חמורה בעיקר בקרנות הגדולות. עם זאת כדאי להיות מודעים לקיומה.
ינואר 31st, 2012 בשעה 9:00 am
תודה על הסקירה. לא ידעתי שאפשר לנייד את הכסף בפרישה מקופת גמל לקרן פנסיה, חשבתי שרק לביטוח מנהלים.
יש לי תהיות נוספות לגבי הנושא של קופה לא משלמת (כמו קופת גמל) לעומת קופה משלמת. אודה אם תוכלי להתיחס, או להפנות לגורמים המקצועיים שאת מתיעצת עימם: חלק מהחיסכון הפנסיוני שלי נעשה דרך קופת גמל. כל פעם שאני נפגש עם מנהל הסדרים חדש, הם מנסים להוציא אותי מקופת הגמל בטענה של הבטחת מקדם קצבה היום ביחס לזה שיהיה אפשר לקבל בפרישה. תמיד הייתי "מוריד" אותם מהעניין הזה בטענה שלמינימום קצבה אני בטוח אגיע דרך קרן הפנסיה שלי, ואת הכסף בקופת הגמל אני אמשוך באופן הוני, כך שלא אכפת לי מה יהיה מקדם הקצבה המקובל באותו זמן. מנהלת ההסדרים האחרונה שפגשתי טענה שהיות שמשיכת הכספים צריכה להיות דרך קרן משלמת, קודם מחלקים במקדם ההיווון (הגרוע, שיהיה בעתיד) לקבלת קצבה ורק אחר כך מהוונים חזרה את הקצבה לסכום הוני לפי מקדם אחיד שנקבע מעת לעת על ידי המדינה.
1. לי זה נשמע לא הגיוני, ואם זה נכון זה פשוט גניבה. אם יש לי סכום הוני X בקופה ואני רוצה למשוך אותו, אז אני ומס הכנסה ביחד צריכים לקבל בדיוק X. אם מחלקים את X במספר אחד, ואחר כך כופלים אותו במספר אחר (קטן יותר) זה ממש מוזר. האומנם?
2. אני מבין בערך איך מחושב מס הכנסה על קצבה: זה כמו מס שולי רגיל רק עם פטורים שונים עד גובה מסויים. אני לא בטוח שהבנתי את המס על משיכה הונית. נדמה לי שהוא מבוסס על היוון הקצבה, כדי ליצור אחידות מס בין שתי שיטות המשיכה. האם יתכן שאשלם מס אחר אם אמשוך את הכסף דרך קופה עם מקדם שונה? נשמע לא הגיוני שמשיכה הונית של אותו סכום המס ישתנה בהתאם לסוג הקופה, במיוחד כשהכסף הגיע במקור מקופה לא משלמת ועבר בקופה המשלמת רק לרגע בשל אילוץ טכני של המחוקק.
3. יש לי גם ביטוח מנהלים (פעיל) שאני מפקיד אליו סכומים קטנים. אפ ארצה למשוך את הכסף מקופת הגמל שלי דרכו, האם ישמר לי מקדם הקצבה המקורי? אם כן (ואם נשים לרגע בצד את קרנות הפנסיה), כל אחד יכול להפקיד סכום סמלי חודשי בביטוח מנהלים כדי להבטיח מקדם קצבה נמוך ואת כל היתר דרך קופת גמל, וככה גם לחסוך את דמי הניהול מההפקדה וגם לשמור על אופציה של מקדם קצבה נמוך. נכון או לא נכון?
לסיום, אני רוצה להודות לך על המידע שאת חולקת כאן, ולחלוק בתמורה מידע שעשוי להיות מועיל, בפרט בעידן הנוכחי שדמי הניהול הגבוהים נמצאים בכותרות: נודע מחבר לי שקיימות קרנות השתלמות וקופות גמל של הסתדרות המח"ר, הגובות דמי ניהול מאוד נמוכים (סביב 0.26-0.4%). עוד לא ניסיתי להצטרף, אבל לפי התקנון שלהם כל מי שיש לו תואר במדעי החברה או הרוח זכאי להצטרף (אין צורך להיות חבר בהסתדרות שלהם). בעידן האינפלציה בתארי הניהול, אני מאריך שכל אקדמאי שלישי זכאי להצטרף אליהם.
[תגובה]
ינואר 31st, 2012 בשעה 9:07 am
פוסט נפלא
רק מעצבן אותי התואר "מוצר פנסיוני" עם כל הכבוד אין שום דבר יצרני בחיסכון לפנסיה. מוצר הוא משהו פיסי שמייצרים ולא עסקי פיננסים.
[תגובה]
פברואר 1st, 2012 בשעה 10:54 am
שלום, ותודה רבה על המידע המועיל.
משווקת פנסיונית טענה כנגד קופת גמל עוד דבר.
הטענה היא שבעוד שביטוח אובדן כושר עבודה יודע לשלם ב"קרות מקרה" את התשלומים לפנסיה או לביטוח מנהלים הוא אינו יודע לשלם לקופת גמל. לפיכך — יש חיסרון נוסף להפרשות לקופת גמל.
1. האם זה נכון?
2. איך זה יכול להיות שביטוח אובדן כושר עבודה יודע להפריש רק לפנסיה או לביטוח מנהלים ולא לקופת גמל בימינו שבהם יש זכות "התניידות" בין מסלולים ובין גופים ובין מכשירים פנסיוניים?
תודה רבה.
[תגובה]
merav Reply:
פברואר 1st, 2012 at 9:49 pm
שלום שלמה
מה שטוענת המשווקת היא שבקרן פנסיה ובביטוח מנהלים יש מה שנקרא שחרור מהפקדות כאשר יש אבדן כשר עבודה.
זו בהחלט נקודה שצריך לברר עם המבטח לגבי ביטוח אבדן הכשר
על פניו לא נראה הגיוני שאם יהיה כיסוי בפוליסה לשחרור מהפקדות אזי הוא לא יתבצע במקרה וההפקדות הן לקופת גמל.
עם זאת מי שעושה לך את ביטוח אבדן הכשר הן חברות הביטוח ולהן יש אינטרס לקדם קרן פנסיה וביטוח מנהלים ולא קופת גמל.
בהחלט נקודה שיש לתת עליה את הדעת ולברר לפני
[תגובה]
מרץ 14th, 2012 בשעה 4:01 pm
אז בעצם כדאי לצמצם למינימום את ההפקדות לקרן הפנסיה (מינימום שישמור על זכויות עמית בקופה), ולהפקיד בקופת גמל, וכך לחסוך את דמי הניהול מהפרמיה שלרוב החוסכים נעים בין 3-6%, ולשלם דמי ניהול של נגיד 1% (ואפשר להשיג אף פחות) של קופת גמל.
אפשר להיות יותר מתוחכם, וכל שנה להעביר את הסכום שנצבר בקופת גמל לקרן פנסיה וכך לא לשלם את דמי הניהול מהפרמיה.
ניקח לדוגמא מצב בו קרן הפנסיה לוקחת 4% מפרמיה ו-0.25% מצבירה, יחד עם קופת גמל עם דמי ניהול שנתיים מצבירה של 1%.
לפי הבנתי, בשנה אחת בה מפקידים לקופת הגמל ואז מעבירים לקרן הפנסיה נשלם דמי ניהול של 1%. השנה הבאה עבור אותו כסף שהועבר לאחר שנה, בקרן הפנסיה אשלם 0.25%. כלומר במשך שנתיים עבור סכום זה (לא כולל רווחים/הפסדים) שילמתי 1.25% דמי ניהול.
אם הייתי מפקיד את הכסף ישירות לקרן פנסיה, עבור ההפקדה השנתית הייתי משלם דמי ניהול מצטברים של 4% + 0.25 לשנה הראשונה ועוד 0.25 לשנה השניה. הבדל מאוד משמעותי בדמי הניהול.
זה אומנם חישוב פשטני שלא לוקח בחשבון עוד הפקדות, רווחים והפסדים, אבל עדיין, זה נראה שההפרש בדמי הניהול מצדיק את הטרחה. וזה בלי לקחת בחשבון אהשים שמשלמים 6% פרמיה ו-0.5% מצבירה, וקופות גמל עם דמי ניהול נמוכים מ-1% מהצבירה…
לגבי הנקודה שהועלתה כאן לביטוח אובדן כושר עבודה, מאחר ומפקידים באופן שוטף סכום מינימלי + הסכום המלא שמועבר מקופת הגמל פעם בשנה, זה אמור לתת כיסוי סביר (מינוס הסכום של עד שנה של הפקדות שנותר בקופת הגמל).
מה דעתכם? שווה לי לעשות את זה?
[תגובה]
מרץ 18th, 2012 בשעה 11:18 am
פוסט באמת מעולה.
אני אשמח אם תוכלי לענות לשאלה האם ניתן לחסוך לפנסיה בצורה הבאה:
את רוב הכסף חוסך בקופ"ג, על מנת לשלם דמי ניהול נמוכים.
וחלק קטן מהכסף בביטוח מנהלים (נניח שמובטח לי מקדם 166 ואני רוצה לשמור עליו).
בגיל הפרישה אני מעביר את הכסף מקופ"ג לביטוח המנהלים (קופה משלמת) ואהנה מהמקדם המובטח על כל הכסף שנחסך.
התרגיל הזה נראה לי קצת too good to be true.
האם זו אפשרות?
תודה מראש.
[תגובה]
merav Reply:
מרץ 18th, 2012 at 2:30 pm
אבנר
השאלה שלך היא שאלה שאני רואה שחוזרת על עצמה ולכן אני ארצה להקדיש לנושא פוסט שיענה על השאלה בצורה יסודית ומסודרת.
כרגע אני רק רוצה לאמר שלמרות הפופולריות הרבה של הטענה הזו , ולמרות ששמעתי אותה לא מעט גם מאנשים מקצועיים אני סבורה שמדובר במקסם שווא. הסיבה לכך היא שחוזה הביטוח כולל סעיף שמגביל את הגדלת ההפקדות ואת האפשרות להעברת תשלום חד פעמי. על פי הסעיף הגדלה/העברה חד פעמית דורשים אישור של חברת הביטוח. עכשיו אני אינני נביאה ואני בטח לא יודעת איך ינהגו חברות הביטוח בבא היום אבל מה שברור לי שחברות הביטוח הם גוף מקצועי שרוצה להרוויח וגם יודע איך לעשות את זה. הם בוודאי לא "פרייר". אם תוחלת החיים תעלה בצורה משמעותית כל כך עד כדי שישתלם יותר המסלול של ביטוח מנהלים אזי חברת הביטוח תשתמש בזכותה לסרב להגדלה/ להפקדות חד פעמיות. איזה סיבה תהיה לה לאשר הגדלה שתגרום לה לפסד? כך שאני לא רואה איך המנגנון הזה יכול לעזור.
[תגובה]