לקבל את המירב

פעמים רבות התייחסתי לעובדה שבכל מה שקשור לפנסיה הציבור לא מעורב ולא מתעניין ונוטה לקבל את דברי הסוכן. דווקא בנושא פיצויי פיטורים הציבור מעורב מאד.  נדמה לי שאם נעשה סקר ונשאל מדגם מקרי של אנשים אחוז האנשים שידעו להגיד מה זה סעיף 14 ואם הסכם לפי סעיף 14 חל לגביהם נגלה שלא מעט אנשים ידעו לענות.  עם זאת  בפוסט זה בחרתי להתייחס בכל זאת לנושא זה ולשבור מיטוס, או שניים לגבי משמעות הסעיף.  המיטוס שעליו הפוסט מערער הוא המיטוס לפיו בחתימה על הסכם לפי סעיף 14 גם העובד וגם המעביד מוותרים על משהו ומרוויחים משהו. באופן יותר ספציפי:  העובד מוותר על השלמת פיצויים בגין הפרשי שכר אך מרוויח אפשרות לקבל את כספי הפיצויים גם בפיטורים.  אצל המעביד זה בדיוק הפוך המעביד מוותר על כספי פיצויים במקרה של עזיבה שלא מזכה בפיצויי אך מרוויח בכך שלא יצטרך להוסיף הפרשי שכר.

ולפני שנצלול לעומקו של נושא חשוב זה רציתי להפנות אתכם לטור שפוסט שלי שפורסם באתר כלכליסט בנושא המחאה ומחירי הדיור מה רע בלוד

המשך הפוסט »

ציבור המוחים מתמקדים, ובצדק,  ביוקר המחייה.   מיותר לציין שאני, כמו כל שאר מעמד הביניים, מזדהה מאד עם המחאה. עם זאת ברצוני להתייחס להיבט שאולי קצת נדחק הצידה ונשכח בכל העניין הזה לא רק כמה מרוויחים ומה המשכורת  מאפשרת לנו לקנות אלא גם כמה עובדים ומתי

המשך הפוסט »

\\ תגיות: צדק חברתי, שעות עבודה